עצם העניין | Darling Companion| דרמה
כשבת' ווינטר מצאה את פריווי, כלב תועה בצדי הכביש המהיר היא לא ידעה עד כמה הוא ישנה את החיים שלה ושל בני משפחתה ועד כמה מעט הוא ישנה את שלנו. לורנס קסדן ("החברים של אלכס") יצר כנראה את הסרט היבש ביותר בקריירה הקלונעית שלו. "עצם העניין" מנסה להצחיק ולרגש אבל מצליח בעיקר להרדים.
דיאן קיטון היא בת' ווינטר, אם פרברית ממעמד בינוני-עליון המתקשה להיפרד משתי בנותיה וכלואה בנישואים חסרי ריגוש למנתח בכיר בשם ג'וזף (קווין קליין). את המפלט הרגשי מספק לה דווקא כלב רחוב, פריווי, שלמרות התנגדותו הלא משכנעת של בעלה, מצליח להכנס אל ליבם של כל בני המשפחה. לאחר חתונת בתם הקטנה בהרי הרוקי בורח הכלב המשפחתי ובמסע החיפוש, שנערך מספר ימים, כולם נאלצים להתמודד עם השדים מהם הם מנסים להתעלם בחייהם העירוניים. החל מהנישואים המתדרדרים אל חייו חסרי האהבה של אחיינו של ג'וזף ומערכת היחסים של אמו עם אדם מפוקפק. הכל מתבלגן אל מה שמרגיש כמו תערובת של העלילות הגרועות ביותר של הוליווד.
הבמאי הותיק אסף שחקנים מרשימים, כולם מעל לגיל 60. דיאן קיטון החדה, כרגיל מצליחה להיכנס לנעליה של האישה הקריזיונרית בגיל העמידה. אליה מצטרפים דיאן ויסט ("חנה ואחיותיה"), קווין קליין ("בחירתה של סופי") וריצ'רד ג'נקינס, אשר, למרות עברם המבטיח, מצליחים לאכזב כל אחד בתורו. ואם זה לא מספיק, ישנו גם ייצוג ישראלי: איילת זורר בדמותה של צוענית מוזרה שחזיונותיה מובילים את בני המשפחה לחפש את הכלב במקומות שונים. את דמות העוף המוזר היא מנסה להעביר דרך מבטא קלוקל, התנהגות מונוטונית ברקע איבוד האשתונות של שאר הדמויות וסיפורים על מינויות בלתי מרוסנת. אולם, כמו שאר האנסמבל, הופעתה המשעממת רחוקה מלהזכיר את העבר המרשים.
למרבה ההפתעה (והצער), משחק רע זה למעשה הדבר הטוב ביותר בסרט. לורנס קסדן חיבר את התסריט יחד עם אישתו, מג. הצמד כבר עבדו יחדיו בעבר בדרמה המרשימה "גראנד קניון", אבל, הפעם התוצאה היא הפוכה. זה נראה שהצמד לקח מספר אפיזודות קלאסיות ובמקום לנסות לרענן אותם על ידי יצירת דמויות מורכבות ומעניינות, הם שינו את הרקע בלבד. למרות תקוותם של בני הזוג קסדן, אפילו הנוף הירוק של קולרדו לא הצליח להציל את הסרט מתאונת הרכבת שהוא יצא. הדיאלוג נכתב לכל דמות בדיוק לפי קווי האופי השטחיים שלה ולא נותן אפילו הצצה של עומק. אולי כי אין.
בסופו של יום, "עצם העניין" יכול היה להיות סרט מעניין, אילו הוא לא היה מטפל בצורה כה רדודה החל משלביו הראשונים ועד האחרונים. היציאה של אנשים מן האולם לאחר פחות משעה מתחילת הסרט מבטאת אולי באופן הטוב ביותר את החוויה.
ספוילר: 
ציטוט ההודעה
