התנועה לשינוי מוניטרי הינה תנועה חוץ פרלמנטרית ישראלית המורכבת מאנשים שהתעוררו
להבנת המערכת המוניטרית הקיימת וההשלכות ההרסניות שלה על החברה
התנועה מקדמת כלכלה מקיימת
שאלות . הידעת ?






הכסף שמניע היום את העולם לא קיים באמת
הוא פרי של לולאות אינסופיות של חוב, שנוצר במחשבי הבנקים המסחריים


בשיטה הקיימת כיום, רוב הכסף במשק נוצר כחוב נושא ריבית ע"י בנקים מסחריים בבעלות פרטית
השיטה המוניטרית הנהוגה בישראל ובעולם גורמת לאי יציבות ולמשברים, מעבירה דרך קבע הון מרוב האוכלוסיה למיעוט בעלי הון .
ההשלכות


1. מחסור בכסף וחובות תופחים: הבנקים מייצרים את הקרן כ"אשראי" ומשאילים אותו כהלוואה מול חוב, אך לא את הריבית, ולכן קיים מחסור מתמיד בכסף. כתוצאה מכך, האזרחים חיים בתחושת מחסור מתמיד ופשיטות רגל הן חלק מובנה בשיטה




2. סיחרורים בלתי נמנעים של שפל ומיתון מול גיאות וצמיחה לצד דפלציה, אינפלציה והיפר-אינפלציה:
במערכת כסף-חוב נושא ריבית כמות הכסף חייבת לגדול בהתאם לגובה הריבית - ובהדרגה לצמוח בקצב מעריכי (אקספוננציאלי). מאחר וקצב הגידול של כמות הכסף גבוה יותר מקצב צמיחת המוצרים והשירותים בחברה, התהליך גורם לאי יציבות כלכלית ומחזורי צמיחה-קריסה הינם בלתי נמנעים.



3. עליות מחירים מתמידות עם עלויות גבוהות
עקב העדר תחרות בייצור הכסף והקצאתו גורמות לכך שגם אזרחים וגם עסקים משקיעים חלק ניכר מרווחיהם על מימון ותשלומי ריבית גדולים תהליך המואץ עקב הבלעדיות על ייצור הכסף והקצאתו שרובו המכריע נוצר בבנקים מסחריים פרטיים. טבעם של תשלומי ריבית הוא שהם מגבירים את הפערים בהיותם כלי להעברה מתמדת של הון ממי שאין לו למי שיש לו...וכך זורם כסף רב מהציבור לבעלי הבנקים ומנהליו.





4. השיטה הקיימת מעודדת הפניית ההשקעות לערוצים ספקולטיביים שאינם תורמים לרווחת הרוב

והיא מקנה לקבוצה מצומצמת של בעלי הבנקים השפעה פוליטית עצומה דרך קשרי הון-שלטון.






5. הרס והתדלדלות משאבים: המרדף אחר הכסף וריכוזו בידי בודדים המשתלטים על נחלת הכלל
מעודד שימוש יתר במשאבי כדור הארץ ובמשאבים אנושיים כדי להשיג עוד ועוד כסף, דבר הגורם לפגיעות חמורות בסביבה, וכך אנו מוצאים עצמנו עובדים יותר ויותר שעות בכדי לשרוד בקושי ובלחץ מתמיד.






לפרטים נוספים כנס/י לקישור של התנועה






http://www.facebook.com/monetary.change.he

מצגת בגובה העיניים - לחצ/י על הקישור שמופיע מתחת


לחצ/י על הקישור כאן מתחת
http://www.slideshare.net/slideshow/embed_code/15403486

קרן המטבע מציגה: כך נציל את הכלכלה העולמית כתבה









איזה צעדים "התנועה לשינוי מוניטרי" מקדמת?
על סמך תקדימים היסטוריים, ניתוחים אקדמיים, והדרכת מומחים בינלאומיים, עימם אנו משתפים פעולה, אנו מקדמים סדרת פעולות שיגשימו את מטרות התנועה:

1. להפיץ את הידע לגבי המערכת הכספית הנוכחית – כיצד נוצר הכסף, מי מרוויח מכך, מי מפסיד, מה ההשלכות ומה האלטרנטיבות? לשם כך אספנו, תרגמנו ופרסמנו מקורות רבים שמאפשרים לכל אזרח ללמוד ולגבש את דעתו. חברי הקבוצה תמימי-דעים שהבנת המערכת תוביל לשינוי רדיקאלי, ולפיכך זוהי מטרה חשובה ביותר.

2. לשנות את תהליכי ייצור וויסות כמות הכסף באופן שיקדם שיתוף פעולה בין אנשים, יאפשר רווחה ופנאי לשם צמיחה אישית וקהילתית, ימתן את מרוץ הצריכה שמוביל לזיהום ובזבוז משאבי כדור הארץ, יביא לחלוקה שווה יותר של המשאבים תוך מיתון משברים פיננסיים מקומיים ועולמיים, ויעודד פעילות כלכלית יצרנית ובת-קיימא. פועל יוצא הוא הפקעת המונופול על יצירת הכסף מידי הבנק המרכזי והמערכת הבנקאית ופתיחת האפשרות להקמת מערכות מטבע משלימות - מערכות שתתמקדנה בקידום יעדים מוגדרים כגון חיזוק הכלכלה המקומית באזור מסוים, אנרגיה מתחדשת, פרמקלצ'ר, תמיכה בעסקים קטנים, ועוד.

3. לגבוש רפורמה מקיפה למטבע הלאומי ברוח הדו"ח עם המלצות חוקרי קרן המטבע הבין לאומית (IMFׂׂ ׂ) שתביא לקיצה של שיטת הבנקאות לפיה כסף מיוצר כנגד חוב, ומקנה כוח עצום בידי מעטים (גורמים פרטיים שכלל לא נבחרו) לכוון את ייצור הכסף וניתובו. במסגרת זו תוגבל הממשלה בלקיחת חובות חדשים ותיפתח האפשרות לייצר כסף חופשי מחוב באופן מבוקר.

4. לקדום מודלים כלכליים נוספים כדוגמת עסקים חברתיים, עמותות קהילתיות, קואופרטיבים, אגודות אשראי
(Credit Unions) ובנקים חברתיים שיקדמו תחרות במשק ויוסיפו שירותים מיטיבים לאנשים ולסביבה.

עיקרי הצעת החוק לשינוי השיטה המוניטרית בישראל

1. תוקם רשות מוניטארית לישראל שתנפיק כסף נטול חוב למימון תשתיות ושירותים חברתיים שונים.

2. על מנת למנוע קשרי תלות "הון שלטון" ולשמר את חופש הממשלה לשרת בהגינות את כל אזרחיה, ייאסר על הממשלה להיכנס לכל יחסי תלות וחובות עם גורמים עסקיים פרטיים (שאינם ממשלות אחרות). גם המפלגות (למען עצמאותן) לא תורשנה להיכנס לחובות ולממן את פעילותן בעזרת הלוואות מכל סוג.

3. תבחן ביסודיות ותשונה בהדרגה שיטת יחס הרזרבה ודרישות הלימות ההון הקיימות.

4. על מנת למנוע ניגוד אינטרסים של בנקים האמורים לדאוג ללקוחותיהם אך בפועל דואגים יותר לרווחיהם, יתבצעו שינויים מהותיים בהנחיות לבנקים ותתבצע הפרדה ברורה בין הבעלות הבנקאית לבין מערכות עסקיות אחרות. למעוניינים לסכן כספם בתקוה לקבל תשואות השקעה גבוהות יותר תמשיך להינתן האפשרות לעשות זאת מתוך מגוון של קרנות השקעה, אך הדבר יעשה מתוך בחירה ולא כפי שכיום נכפה על המפקידים בבנקים לחשוף אותו לשימושים ולסיכונים שכלל לא בחרו בהם.

5. המונופול על יצירת הכסף בידי הבנק המרכזי והמערכת הבנקאית הפרטית יבוטל והגופים החברתיים והמוניציפליים השונים יוכלו להנפיק מטבעות משלימים נוספים שיעמדו תחת פיקוח סביר. (ראהnbsp;בכלכליסט אג'יו : פירמידה בנקאית).

6. המדינה או הגופים האחרים שינפיקו את הכסף, יעשו זאת לשרות האדם והסביבה ויפעלו בשקיפות מלאה מול הציבור בכל הקשור לייצור הכסף, ניהולו וחלוקתו. לכל אדם ולכל קהילה צרכים ורצונות אחרים. חשוב אפוא שהמערכות המונטריות השונות תפותחנה בשיתוף הציבור והקהילה, ובאופן שישתלב עם צרכיהם.

7. בחלק מהשירותים המוניטריים הציבוריים יתאפשרו לצד המודל המדינתי, מודלים נוספים.

8. בנק הדואר יוסב לבנק חברתי לתועלת הציבור שאינו למטרת רווח וששירותיו יורחבו לכל תחומי המימון כגון הלוואות ליחידים ולעסקים ולשלוחה עם בנק למשכנתאות.

9. כל הפעולות הספקולטיבית במניות ובשערי מטבעות יבחנו בערכן האמתי לחברה ולסביבה ועל מנת לייצב את המערכת ולנתבה לשרות כלל האזרחים תבחן כל פעילות פוגענית ומזיקה ובהתאמה תגרור מיסוי גבוה ופעילות למען הטוב המשותף תהיה פטורה ממס או עם מיסוי נמוך.







http://www.facebook.com/monetary.change.he