התפקיד הראשון "לעזור לעצמי"..
יומן, יומן קטן תלוי בשביל מי, אני פה כותב לעצמי ואולי גם לכם
עם מה אני צריך להתמודד.
חלק בקשיים שלי מובאים על ידי כתיבה וחלק אחר מיושב וחושב.
אני מחפש מטרה שדי קל למצוא, מטרה שהיא לא אחת אלא אלף.
ידוע לי מה צריך לעשות, אך לא עושה כי "אין לי זמן כרגע, משרת בצה"ל, בן 20"
ולכמה רגעים אני נזכר שיש בי משהו קצת שונה מאחרים,
יכול להיות שאני לא לוקח מן הזמן שיש לי עכשיו ואתחרט על כך.
מקווה מאוד שאני לא מתחרט על הכתיבה הזו, כי היא לא בזבוז מבחינתי.
זה משהו מעבר, הכתיבה גורמת לי לפרוק ולתת מענה לעצמי,
למשל החלטתי לראשונה ל"שווק" את השירים שכתבתי, מה שאמת עושה לי טוב.
וקיבלתי החלטה בקטע גופני וראייה עצמית של "לאן הידרדרתי".
אני מאוד מבקש מעצמי לחזור לדף הראשון ולהודות שאולי כשאהיה בעצירה
או כשאומר לעצמי "מה זה שווה?" אני אוכל להציץ פה,
לחוש באיך אני מרגיש עכשיו ומה אני מרגיש כשאני מתקדם.
לא לשכוח עידו, את עוצמת האדרנלין, לא לשכוח.
פרק א' מתחיל..



ציטוט ההודעה
