"טוב אז היה לי קשר מאוד ארוך של כמה שנים (בין 3-4) ונפרדנו לפני משהו כמו חמישה חודשים ומאז לא היתה לי אף אחת.
כן דיברתי מאז עם איזה 3 4 בחורות ואף נפגשתי איתן ועם חלקן גם הגעתי למצבים אינטימיים אבל שם זה תמיד נעצר,לא היה יותר מזה- כל מה שאני אומר היה בערך איזה חודש חודשיים אחרי הפרידה.
בשלושה חודשים האחרונים לא היה לי שום דבר,אפילו את הדיבור הקטן הזה והבחורה הזאת של להיות איתה בקשר, שלא לדבר על משהו אינטימי לא היה, ואני כן מנסה להתחיל עם בחורות (לפחות ניסיתי) ועדיין לא כזה הלך לי, בעקבות זה ירד לי די הביטחון כי אני גם יודע שאני לא נראה הכי וואו בעולם אבל זה מאוד מוזר.
אני כל הזמן פאקינג שואל את עצמי, האם זה אני דפווק? או הבחורות? למה פתאום אין לי שום דבר?
איך יכול שלפני שהיתה לי חברה כל סופ"ש היתה לי מישהי אחרת(עבר הרבה זמן מאז אני יודע)?
אולי אני נתקעתי ונשארתי באותה חשיבה והתנהלות של לפני שהייתי עם חברה שלי? כי בכל זאת ב3 וחצי שנים האלה אנשים התקדמו והשתנו ולי זה לא קרה כי הייתי במערכת יחסים.
בקיצור, מה לא בסדר אצלי?"
אז בהתאם לנושא הזה שפתחתי רציתי לספר שבמוצ"ש נפגשתי עם משהי, היא באה אליי הביתה, ידעתי שהיא שכבנית והגענו אליי וראינו סרט, אבל לא היה לי את האומץ לעשות את הצעד הראשון, אין לי מושג למה, אני יודע שאני צריך אבל לא עשיתי, כל הזמן נזכרתי איך שהייתי יותר צעיר היית מעז יותר וגם הייתי מצליח, והפעם הזו קפאתי במקום.
מה אני אומר לעצמי? איך אני שובר את המחסום הפסיכולוגי הזה? כי בנות ראיתי שאני כן יכול להביא והכל בסדר, אבל מה שווה לי כשהן אצלי ואני לא עושה שום דבר?



ציטוט ההודעה






