אחד מהדברים הזכורים לי במיוחד מהמשחק Serious Sam עד היום הוא שמו המועברת "שמואל הרציני". כן, בכל הכנות, מישהו אכן קרה לו כך. אל תשאלו אותי. ברמה מסוימת, עצם העובדה שבדיחה המטופשת הזאת היא כל מה שאני זוכר מהמשחק היא הנקודה החזקה ביותר שלו. שמואל היה משחק פעולה כל כך נקי, כל כך מושלם במשחקיות הרצחנית, הפשוטה והמהנה שלו, שמעבר לחיוך גדול הוא לא משאיר שום רושם. ולמה שישאיר? הוא בהחלט מעולם לא היה אמור. אין עלילה. אין עיצוב שלבים מתוחכם מדי. יש רק את האקדח (ורובה הציד. והפצצות. והרימונים. וה... טוב, הבנתם לאיפה אני הולך עם זה), גלי המפלצות והמון, המון כיף. יותר אקשן מהדום הראשון. יותר אקשן מ-Duke Nukem, רחמא ליצלן. וכנדרש, הרבה מאוד הומור.
עכשיו לאחר ספק-כותר-נוסף וספק-הרחבה בשם Serious Sam: The Second Encounter מגיע המשחק השני (או השלישי) בסדרה והוא גדול מאי פעם. מבוסס על המנוע הגרפי החדש של החברה הקרואטית, המשחק מתגאה בשיפור עצום ברמה הגרפית ובכמות האויבים על המסך. הכל צבעוני, גדול ומפורט מאי פעם, וכמובן מגוון יותר. נתמודד מול עשרות מפלצות, מסמוראים מעופפים, דרך שחקני פוטבול משובטים ועד לסוכני בורסה זומבים. כן, מה ששמעתם. ארבעים השלבים מתפרסים על פני כמה פלנטות ותקופות בהיסטורייה, ולוקחים אותנו לגרסאות מטורפות של עולמות פנטסיה סטייל שרק, דרום אמריקה, ערים עתידניות מעופפות ודוג`ו יפני מאוכלס בשלדים.
כנדרש מכל משחק פעולה מודרני, שמואל מציג גם כלי רכב עליהם ניתן לרכב, כאשר הדגש כאן הוא על הפועל "לרכב", ולא "לנהוג". בנוסף למטוסים, טנקים וצלחות מעופפות ידידנו האמיץ גם יאלף לו כמה דינוזאורים ושוורים מכניים (עם קפיץ נמתח מאחורה) וינוע ברחבי השלבים הענקיים בהנאה רבה. השלבים הללו כרגיל מלאים לעייפה במפלצות מכל סוג (מאות אויבים על המסך בכל רגע נתון), כאשר הדרך הנכונה להתמודד איתן היא המנטרה - "אם זה זז, תירה בו. אם הוא שוכב, תירה בו בכל מקרה - אין מגבלת תחמושת". מה עוד אפשר לבקש, ביננו?
לכל מי שמחפש משחק לנקות את הראש אחרי יום עבודה, או אולי לגרום לאמכם לאשש את התיאוריות שלה לגבי האלימות במשחקי המחשב, שמואל הוא האיש בשבילכם. עם שם כזה, איזה גיימר יהודי טוב לא ירצה לקחת אותו הבייתה?
ftp://leech:fast@157.182.225.215:156...am.II-CLONECD/











