העבודה הזאת סוחטת אותי
היום היה היום אחד לפני אחרון שלי בעבודה ויצאתי ממנו פשוט עייף
עבדתי 10 שעות כמו מטורף
עונה לטלפונים כל שניה.. ואומר את אותם דברים.
אתם בטח אומרים "הא זה קל לענות לטלפונים ולשבת בכסא".
אבל לא! זה טלפונים כל שניה, שצריך לענות כמה שיותר מהר שלא יתנתקו.
זה לענות אותם דברים פעם אחד, ועוד הפעם ועוד הפעם...
זה להתמודד אם אנשים מעצבנים בטלפון שלא מוכנים לשלם על זה, ולא מוכנים להבין שאי אפשר לבטל כרטיסים... וזה צעקות עליך... וזה מתיש, מאוד מתיש.
בקיצור.. השעות גם לא נורמליות.
ביום שישי יצאתי מהמשרד במקום ב-13:00, בשעה 16:30, למזלי היה לי עוד אוטובוס אחד, ולמזלי לא פספסתי אותו.
היום עבדתי מ-9:00 עד 19:00 בערב, ומ-18:00 עד 19:00 היינו רק שלושה אנשים, אז בכלל היה עומס לא נורמלי....
בקיצור.. העבודה מתישה
מחר יום אחרון שלי ואז אני מתחיל את העבודות של החופש.. כמעט לא התחלתי כלום!
יצאתי מהעבודה גם אם צוואר תפוס כי אתה כל הזמן מחזיק את הטלפון עם הצוואר כי אתה צריך לכתוב הזמנות..
וגם אם אוזן רותחת מחום כאילו שמו אותה בתנור 200 מעלות והחזירו לך אותה למקום.
קיצר... כולי עייף
מחר יום אחרון שלי, בטח גם יהיה מטורף.
הכי מעצבן זה שאנשים מתקשרים לשאול כל שניה אם הפסטיבל התבטל כי שמעו שיש במקום של המופע (ים המלח) שטפונות לא נורמליים.. וצריך להסביר להם שאין מה לדאוג... ושיהיה פסטיבל
מעייפים הקלעים האלה :-\
ציטוט ההודעה
