פרשת השבוע- חיי שרה
עיון בספר בראשית בכלל ובפרשתנו בפרט מעלה את השאלה, מי היו האבות? אבות האומה שעתידה לצאת ממצרים כעם, בעוד כמה מאות שנים או מלכים ונשיאים עוד בחייהם? במבט ראשון התורה מספרת את תולדות חייה של משפחת האבות כאנשים פרטיים. סיפור ההתמודדות עם הצורך לנדוד בעקבות קשיים כלכלים או אחרים (סוף פרשת נח י"א לא, הירידה למצרים י"ב י, המעבר לארץ פלשתים כ"ו א, החזרה לבאר שבע כ"ו כד ועוד). סיפור ההתמודדות עם בעיות עקרות מצד אחד וחינוך ילדים מצד שני (ט"ז א, כ"ה כא, ל"א לא, כ"א ט, ל"ד א ועוד). אבל מבט שני ומעמיק יותר מגלה שבנוסף לכל אלה, האבות עם היותם סמל לדורות מן הבחינה הפרטית, רוב שיחם והגיונם דווקא במישור הלאומי, כמנהיגי ציבור, כבר אז. נוכיח זאת מכמה בחינות. השיג והשיח של אברהם יצחק ויעקב הוא עם מלכים ושרים. אברהם עם פרעה (י"ב י ואילך) עם ארבעת המלכים (י"ד א ואילך) עם מלך סדום ומלכי צדק מלך שלם (י"ד יז-יח ואילך) עם אבימלך מלך גרר (כ' ב ואילך). יצחק עם אבימלך מלך פלשתים (כ"ו ב ואילך). יעקב עם חמור נשיא הארץ (ל"ד ו ואילך) ועם פרעה מלך מצרים (מ"ז ז). נשותיהם של האבות גם הן נסיכות. שרי-שרה בת מלכה, כשמה כן היא, בת מלכים המכונה גם "הגבירה" תואר השמור לאשת המלך או "אם המלך" (מלכים א' י"א יט, ט"ו יג, מלכים ב' י' יג, ירמיהו כ"ט ב, דבהי"ב ט"ו טז). אמה מלכה היא אם ארבעת השבטים הארמיים מבני הגבירה (כל השמונה האחרים הם בני הפלגש) (י"א כט, כ"ב כ-כד וברש"י שם). הגר גם היא בת מלכים על פי המדרש ונצטרפה אליה שם גם בת אבימלך וז"ל "אמר ר"ש בן יוחאי הגר בתו של פרעה היתה וכיון שראה פרעה מעשים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתנה לו, אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית זה, ולא גבירה בבית אחר, הה"ד (בראשית טז) ולה שפחה מצרית ושמה הגר…, אף אבימלך כיון שראה נסים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתנה לו אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית הזה ולא גבירה בבית אחרת, הה"ד (תהלים מה) בנות מלכים ביקרותיך" (בראשית רבה פרשה מה ד"ה ושרי אשת). גם קטורה לפי הפשט היא נסיכה ובניה ונכדיה ראשי שבטים במדין (כ"ה א ואילך וכינוים "בני הפלגשים" ביטוי הקשור למשפחת המלוכה בלבד לפי שיטת הרמב"ם פ"ד מה' מלכים ה"ד וראה מחלוקתו עם הרמב"ן בנושא). אם כך גם רבקה נסיכה וממילא גם רחל ולאה זלפה ובלהה (כשהאחרונה מכונה בפירוש פילגש ל"ה כב). (נציין רק בסוגריים כי גם הדור הבא נשא נסיכות עיין דבהי"א ז' יד, שם ב' כו ובירושלמי סנהדרין פ"ב ה"ג). מלחמותיהן של האבות גם הן רומזות לפי הפשט על מחנה גדול העומד לרשותם, כדי להעמיד למעלה משלוש מאות לוחמים (י"ד יד) יש צורך בעוד אלפים תומכי לחימה כמו שטוען הרמב"ם "עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית אברהם" (הלכות עבודת כוכבים פ"א ה"ג). לפי זה כינויו של אברהם בפי בני חת - אנשי חברון, בתחילת פרשתינו "נשיא אלקים אתה בתוכנו" (כ"ג ו) אינו לתפארת המליצה, אלא מתאים הוא להגדרת חז"ל למי שעומד בראש "ואין על גביו אלא ד' אלקיו" (הוריות פ"ג משנה ג).
ציטוט ההודעה
