נתחיל עם המשעמם.
ניו אורלינס נסעה לשיקאגו, ופגשה את הצד הכועס של הדובים.
אחרי דיבורים של האם הקבוצה הזאת על אמת.
נתנו הצגה.
שיקאגו פתחה חזק, עם 16-0 מ3 פילד גולס וט"ד של תומאס ג'ונס.
אבל שני ט"ד מסירה גדולים של בריס הורידו למחצית ב16-14 בלבד.
משם זאת הייתה רק קבוצה אחת
בריס עשה בתוך השער שלו פנלטי טיפשי ושיקאגו קיבלה סייפטי של 2 נקודות
ט"ד מסירה של גרוסמן בדרייב היחידי שהוא היה טוב בדרך ל25-14 ומשם עוד ט"ד מחטיפה ועוד אחד של תומאס ג'ונס סגרו את הסיפור.
39-14 ענק.
אינדיאנפוליס-ניו אינגלנד:
כמות הפעמים שהקולטס הפסידו במשחקים כאלה, והפעם היה הזדמנות להוריד את הקוף האחרון מהגב של מאנינג ודאנג'י, גמר הAFC מול הפטריוטס הנמסיס הגדולים.
ועשו את זה בגדול.
זה התחיל רע, ניו איגנלד שיחקו מושלם, וט"ד חטיפה של סמואל הוריד אותם בהפסקה ל21-6, אבל מכאן זה היה מאנינג והקולטס, דרייב מושלם נגמר בגיחה שלו לאנדזון, 21-13.
מיד אחר כך עוד דרייב גדול מסירה קצרה לדן קליקו(WTF IS HE?) בדרך ל21-19 ול21-21.
ניו אינגלנד הצליחה לעלות ל28-21 בזכות פילד פוזישין מעולה, אבל מאנינג לא נשאר חייב ואם קצת מזל בפאמבל וזה 28-28.
החבורה החליפה שערי שדה בדרך ל34-31 לניו אינגלנד, 5 דקות לסוף בערך כדור של ניו אינגלנד באזור ה30 יארד שלהם מהלך שלישי עם 8 יארד טו גו אני חושב הגיע המהלך של המשחק, בריידי קיבל זמן מסר לשחקן הפנוי, ומשום מקום הגיע בוב סאנדרס הFS המלך והעיף את הכדור, החזיר את הכדור למאנינג והציל לקולטס את המשחק.
דרייב מנצח מדהים של פייטון שהוריד כל קוף אפשרי והוכיח שהוא אחד הגדולים בדרך לעוד TD וזה 38-34, מכאן בריידי ניסה לזרוק מסירות נואשות ונחטף בסופו של דבר ע"י מארלין ג'קסון בדרך לניצחון של הקולטס.
עוד שבועיים.
ברס-קולטס, פרטים בחתימה שלי =]
כיף גדול.





ציטוט ההודעה
