כל המזכה את הרבים – אין חטא בא על ידו
מסכת אבות ה', כ"א


בתקופת הנביאים ניתן היה לברר באופן ברור ואמין את דרכי הנהגת ה' בעולם. הנביאים ענו לשאלות העם וגילו לו סודות נסתרים.

למרות שתקופת הנביאים הסתיימה, נותרו בידינו כללים שלפיהם ניתן להבין התרחשויות רבות בעולם. אחד הכללים הידועים הוא: "מידה כנגד מידה". הבורא מתייחס אל האדם כפי שהאדם מתייחס אל חברו. לדוגמה, מי שמרבה במעשי חסד והטבה, גם היחס אליו ממרומים יהיה בהתאם.

כך הם פני הדברים גם בקשר לזיכוי הרבים. אדם המקדיש מעתותיו למען הכלל, ומתמסר לזולתו בלב טהור מן השמים יעניקו לו סיוע להצלחת פעולותיו למען הזולת.

כמו כן, כאשר הוא מסייע לחברו בתחום הרוחני ומקרב רבים אל התורה ומצוותיה, הוא זוכה לסיוע אישי. הוא זוכה להשגחה פרטית העוזרת לו להתקרב אל המצוות, להשתלם בהן ולהתרחק ממחוזות החטא והעוון. על כך נאמר במשנה: "כל המזכה את הרבים – אין חטא בא על ידו".



--------------------------------------------------------------------------------
אם אין אני לי, מי לי
מסכת אבות א', י"ד

לעומת המגמה המקובלת לחפש תמיד בחוץ את האחראי למחדל ואת האשם בכישלון, מפנה היהדות את מבטה פנימה. האדם עצמו הוא הנושא באחריות לגבי מאורעות שונים המתרחשים בחייו.

מבט זה מהווה גם פתח תקווה לעתיד. בהתאם לקו זה בכוחו של האדם לשנות את עתידו, לשפר את דרכיו ולקוות לזמנים טובים יותר. ויותר מכך, האדם עצמו הוא היחיד המסוגל להביא לשינוי זה. "אין אני לי – מי לי?" ללא מאמץ עצמי, ללא ניסיון לשיפור אישי – רחוקה הישועה. לעומת זאת, עבודת האדם לשיפור מידותיו ותיקון טעויות ומחדלים הם המקרבים את הפתרון ונוסכים תקווה לגבי העתיד.



--------------------------------------------------------------------------------
אמרתי אחכמה, והיא רחוקה ממני
קהלת ז', כ"ג

רבים הם האנשים שניסו לאורך כל הדורות לפענח את חידת העולם, לחשוף את צפונותיה. תעלומת החיים, תעלומת הבריאה ומעיינות החכמה המפכים בה – כל אלו משכו את לבם של גדולי ההוגים ואישי המחשבה בני עמים רבים.

רבים מהם עסקו בעניינים אלו מתוך מחשבה מעמיקה, ואף הייתה להם משנה סדורה אודות סודות הבריאה ותכליתה, אודות עומק נפשו של האדם ומכמניה. אולם, למרות שנות המחקר הממושכות ולמרות שטובי המוחות הקדישו לכך את מיטב שנות חייהם – נותרה התעלומה בעינה.

"אמרתי אחכמה, והיא רחוקה ממני". האמת הפנימית, זו שהיא שורשו של עולם עלום זה – נסתרת היא. הנביא ישעיהו ניסה זאת, בשם ה', במילים הבאות: "כי כאשר גבהו שמים מארץ, כן גבהו דרכי מדרכיכם, ומחשבותיי - ממחשבותיכם". מחשבותיו של הבורא – מחשבות נצח הן. כל עוד קשורים אנו אל הארציות, אל החומר וגרורותיו, לעולם לא נצליח להעפיל למישור העליון הנקרא "שמים".



--------------------------------------------------------------------------------
אל תהי צדיק הרבה
קהלת ז', ט"ז

סלולה היא - דרכה של תורת ישראל. הצועד במסילה זו מסוגל להעפיל לפסגות רוחניות גבוהות ביותר.

למרות כל זאת יש שאינם צועדים בדרך זו. הם מעוניינים לסלול בעצמם את דרך חייהם. הם בוחרים בדרך הנראית להם, ופוסעים בה לבדם. הפסוק: "אל תהי צדיק הרבה" מכוון אליהם. המסגרת ההלכתית והמוסרית של התורה כוללת מטלות רבות וחשובות והמקיימן נחשב לצדיק גמור. אל לו לאדם לפרוש מהמסגרת ולפנות לכיוונים שלא שערום אבותינו. אל לו לבנות במה לעצמו ולנסות להיות "צדיק" עצמאי.

ההליכה בדרך האבות מקשרת אותנו ישירות, דור אחר דור למורשת סיני. מורשת זו אנו מעבירים לדורות שיקומו אחרינו, עד לדור האחרון. ועל כן, שומה עלינו לצעוד בדרך זו ולהצטיין בה.



--------------------------------------------------------------------------------
הקנאה, התאווה והכבוד – מוציאים את האדם מן העולם
מסכת אבות ד', כ"ח

לאורכן של שנות חיינו אנו נתקלים בתופעה, הנראית אבסורדית ממבט ראשון. דווקא האנשים השומרים בקנאות על הטריטוריה הפרטית שלהם לבל תיפגע, הם אלו שקשה להם מאוד ליהנות מחייהם. אלו השועטים אחר תאוותיהם, רודפים אחר הכבוד, ועיניהם צרות בהישגיו של הזולת – נרדפים הם למעשה ע"י עצמם. לעולם לא ישיגו את כל מאווייהם, ולעולם לא יגיעו לתחושת רוויה אמיתית או לסיפוק מושלם. מידות נפש אלו, שהם עצמם טיפחו, עומדות להם לרועץ.

לעומתם, אלו השמחים בחלקם ושמחים גם בהצלחת זולתם, אלו שאינם מחפשים פרסומת, כבוד או תהילה, חייהם מאושרים יותר, מאוזנים יותר ומלאי שלווה וסיפוק.

כלל ידוע הוא, כי הגורם הראשון והעיקרי המוציא את האדם מן העולם, הוא האדם עצמו. ברדיפתו אחר הנהנתנות וגרורותיה, הוא מרחיק לכת ואינו מסוגל ליהנות מהחיים עצמם.



--------------------------------------------------------------------------------
והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך
קהלת י"א, י'

על פי השקפת היהדות הכעס הינו מידה שיש להתרחק ממנה עד הקצה האחרון. יש מידות רבות שיש להגיע בהן אל "מידת המיצוע", ללכת בשביל הזהב האמצעי. מידת הכעס שונה בתכלית, היא מקור של רעות רבות, ולכן יש לרחק אותה לחלוטין.

הרמב"ן באיגרתו המפורסמת קובע: "תתנהג תמיד לדבר כל דבריך בנחת לכל אדם ובכל עת, ובזה תנצל מן הכעס, שהיא מידה רעה להחטיא בני אדם".

היחס הנעים, המתחשב, בכל הנסיבות ובכל המצבים, הינו מפתח לקיומה של חברה אידיאלית, חברה שבה הכעס מורחק אל מחוץ למחנה.



--------------------------------------------------------------------------------
כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר בטלה אהבה
מסכת אבות ה', י"ט

קו דק מבדיל בין אהבה פנימית ואמיתית ובין אהבה הנובעת מבקשת טובת הנאה או ממניע חיצוני כלשהו.

ההבחנה המעשית קשה היא לעתים מאוד, אולם עקרונית שונות הן אהבות אלו ביסודן. האהבה הטהורה, זו שאינה תלויה בדבר, מופנית כלפי הזולת וכל מטרתה היא להיטיב עמו. אהבה התלויה בדבר הינה בעצם אהבה עצמית. יחסו של האדם לרעהו מקורו בציפייה לתועלת כלשהי או בחשבונות אישיים אחרים.

לאהבה החיצונית אין קיום תמידי, ולעומתה האהבה האמיתית קיימת לנצח, ונהרות לא ישטפוה.


--------------------------------------------------------------------------------
כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו
מסכת אבות ג', י"ב


המצוות שבין אדם למקום והמצוות שבין אדם לחברו אינן מהוות שתי מערכות נפרדות. הן אחוזות ודבוקות זו בזו, ולא תיתכן הפרדה כלשהי ביניהן.

כאן אנו נתקלים בקשר נוסף. התייחסותו של האדם לסביבתו, ובהיזון חוזר התייחסות החברה אליו, מהוות אמת מידה ברורה לרמתו הרוחנית הכוללת. ניתן לקבוע בבירור שאדם, המצטיין ביחסו לזולת, מצטיין גם בקיום שאר המצוות המצויות במערכת המצוות.

אחת הנקודות המקשרות בין כל המצוות והופכות אותן למכלול אחד היא הערכת מהות האדם. היהדות רואה בכל אדם נזר הבריאה. היא מזהה את צלם האלוקים הטמון בו. מכאן נובע היחס הטוב והמיטיב כלפי הזולת, מכאן נובעת האהבה העזה לכל נברא בצלם אלוקים, בבחינת "ואהבת לרעך כמוך". זהו המקור לכל הפעולות של גמילות חסד, של הכרת טובה ושל הטבה בני העם היהודי וכלפי יושבי תבל כולם.

--------------------------------------------------------------------------------

תזכו למצוות

מי יתן ונזכה בביאת הגואל משיח צדקנו ברגע זה ממש

ובבנית בית המקדש מחדש כן יהיה רצון ונאמר אמן
(תודות לאתר "ערכים" שעושים סמינרים רבים ומפרסמים מאמרים ודברי חיזוק כאלו)

__________________
"ומצוה שעושים אותה הרבה בני אדם בשותפות, כל אחד נוטל שכר כאילו עשאה כולה לבדו..."

"יהודי שאינו מאמין בניסים אינו אדם ריאלי"... (דוד בן גוריון)