הסנדק, הדור הבאבדרך לאלבומם השני יארחו DUB LFO בהופעה הקרובה את חיים לרוז עם השיר MOVE שהקליטו יחד. האזינו לו ההרכב DUB LFO קיים מזה 4 שנים ומאחוריו אלבום ראשון Back To The Jungle והופעות באירופה בפסטיבלי מוזיקה נחשבים. בימים אלה מתכוננים חברי ההרכב לחידוש הופעותיהם בארץ, כשהראשונה תתקיים בלבונטין7 בתל אביב ביום חמישי 11/10. בהופעה יארחו DUB LFO את סנדק הדאב הישראלי, חיים לרוז, ויבצעו איתו את השיר החדש MOVE, אותו הקליטו יחד.



"הסגנון שלנו נע בין רגאיי, דרך רוק, דאב, ג'אנגל, ברייק ביט, עם נגיעות וסולמות ערביים ומזרחיים", אומר רועי אביטל, סולן ההרכב, שחבריו הנוספים, בני 28 עד 31, הם בן ספקטור (קלידים וסינתי), דודו וזאנה (תופים) ועדי בן צור (בס), שיחד עם אביטל אחראי לטקסטים וללחנים".
איך נוצר הקשר עם חיים לרוז?
"עדי הבסיסט עבד בבית קפה ברוטשילד, וחיים היה שותה אצלו קפה. יחד עם זה שמבחינה מוזיקלית הוא גאון, הוא גם איש מאוד נחמד. עדי סיפר לו על הלהקה ובאחת הפעמים הביא לו דיסק שלנו יחד עם ההפוך. חיים הסכים לעשות איתנו שיר, הפיק אותו יחד איתנו ועשה עבודה מדהימה. זה ייצא באלבום הבא, שמתוכנן לקיץ הבא".



ספר על ההופעות בחו"ל.
"הופענו בהונגריה בפסטיבל בשם 'זיגט', פסטיבל ענק, הכי גדול בעולם פיזית, של מוזיקה בכלל. מופיעות שם להקות כמו רדיו-הד, פרודיג'י, ואמנים כמו רוברט פלנט, יש שם 36 במות ו 840 אלף איש. אחר כך הופענו בפראג, בלונדון בשני מקומות וחזרנו חזרה לבודפשט, שם היינו כבר יותר מפעם אחת בכמה מקומות".
על מה אתם כותבים?
"רוב הטקסטים מתעסקים בכל מיני זוויות של החברה וכל מה שקורה מסביב לבן אדם היום. גם מדברים על ישראל ועל העולם, הדעות שלנו עליו ועל ישראל. בעיקרון מישהו הגדיר את זה 'בעיותיו של האדם המודרני בשנות האלפיים'. אני לא זוכר שכתבנו שיר אהבה. אנחנו לא בקטע של זה. לא יצא לי לשבת ולכתוב משהו שיוצא כמו 'בייבי, איי לאב יו'. זה לא מדבר אלי".
מי מגיע להופעות שלכם?
"אני לא מכיר את הקהל שלנו אישית. בהרכב הזה יש את כל הסגנונות ומגיעים אנשים מכל הסצנות, כי יש גם נגיעות של רוק כבד, של ג'אנגל, של מוזיקה שחורה בהופעה, יש את כל הסגנונות, קהל מכל מיני סצנות וטעמים יכול להתחבר אלינו, לכן קשה להגדיר את קהל היעד. זה מיועד לכל מי שאוהב הופעות חיות שמתחילות במסיבה ונגמרות במסיבה, שנמצאים כל הזמן על קצות האצבעות מבחינת הריקודים. אנחנו להקת קצב של שנות האלפיים".


"DUB LFO הגיעו אלי, כיוון שהם אוהבים את המוזיקה שלי ובאים הרבה להופעות", אומר חיים לרוז, שממשיך להיות מעורב בשלל פרוייקטים. "סיימתי בימים אלה את פרויקט הפיוטים עם מיכה שטרית, שהפקתי עם ליאור אלמליח", הוא מספר, "במקביל אני מפיק אלבום שלם לאמנון פישר ועובד עם עדי מדנס, הוצאתי לאחרונה אלבום שלי ואני עובד על אלבום נוסף שלי, ומופיע בלי סוף עם הרכב רגאיי".
אתה מרגיש שעזרת לחולל שינוי במוזיקה הישראלית בעשור האחרון?
"אתה מכיר מישהו שהוציא תקליט רגאיי לפני בארץ? עשו לפני כל מיני ורסיות, אבל לא התרכזו בזה באופן מעשי כמוני. אני חושב שאני משפיע למרות שאני לא יודע לשים אצבע בדיוק על מי. כמו שאני גדלתי על אחרים יש נוער שגדל על השפעות שלי, על דברים שעשיתי עם ברי (סחרוף), זהבה (בן), ארקדי (דוכין). מכנים אותי 'נביא הדאב', אבל זה שטויות".
סנדק?
"גם 'סנדק' זה לא נכון, כי למשל אני גדלתי על יוסי פיין. עשו לפני דברים לא פחות טוב ממני".


את מי אתה אוהב לשמוע מהדור היותר צעיר?
"אני מאוד אוהב את סאבו וקותי, שמופיעים איתי והולכים להוציא דיסק בן זונה. קותי עבד אצלי לפני שאני נסעתי לאוסטרליה והוא לג'מייקה. אני כמובן אוהב את יוסי פיין. מעבר לזה עושים לי את זה הרבה אחרים בתחומים אחרים".
בזמן האחרון הרגאיי מצליח בארץ.
"יש בזה התעסקות גדולה, אבל כמו שיש עליה חזקה בדאב יש גם עליה ברפואה אלטרנטיבית. יש עלייה של הדברים בכל מיני תחומים, אז גם זה קרה. זה טרנד כמו שהיה טרנד של טראנס, אחר כך האוס ואחר כך אלקטרו. חלקם יישארו וחלקם ייעלמו".


מה דעתך על החיבור ברגאיי בין מוזיקה לדת?
בעיני זה חיבור מוזיקלי ותו לא, בלי שום קשר לדת. כבר עשו סרט על חיבור יהודי וראסטאפריי. בעיני זה הכל שטויות. אף אחד לא שומע רגאי בדרך לבית כנסת. לכל תחום יש את הדת שלו. אתה נפגש עם אנשי רגאיי ובמקום ללחוץ לך את היד הם מושיטים אליך אגרוף, וזה שטויות. אני לא אלך עם שרוואל או כובע של ראסטאפריי. בעיני זה לא קשור לדת, אלא חיבור מוזיקלי נטו".
יש להניח שבאלבום הפיוטים עליו עבדת הדת והמוזיקה כן מתחברים.
"ברור שיש חיבור בכתיבה, אבל אין חיבור ביני לבין הדת. אני מאמין באלוהים, אבל כשאני עושה מוזיקה אני לא חושב על דת, אולי מדיטציה בתוך המוזיקה, אבל לא ברמה של דת למען האל".