הנה כל מה שלא ידעתם על ההיסטוריה של הלברדור רטריבר: (וגם מידע כללי)
כדי להבין את המקור של הלברדור רטריבר נדרש ידע בהסטוריה של ניופאונדלנד, האי ממנו הוא בא, ואת אורחות החיים באי.
לפי דיק וולטרס, הסטוריון הגזע הטוב ביותר, האנשים הראשונים שהתישבו באי ניופאונדלנד היו אסקימוסים, ולהם לא היו כלבים. כמו כן גם אין שום עדות לכך שבאי כבר היו כלבים כשהאסקימוסים הגיעו לניופאונדלנד.
מה שנחשב "העולם החדש" היה מוכר לציידי לוויתנים ודיגים כבר במאה ה-15. סוחרים מבריסטול אנגליה "גילו" את ניופאונדלנד ב-1494 וחברת בריסטול ניסתה להקים שם את ההתישבות הראשונה כבר ב-1504. למרות זאת עברו יותר ממאה שנים עד שניופאונדלנד ייושב סופית, כמעט לגמרי על ידי דייגים שירדו מספינות. ההנחה היא שבמשך שתי מאות לא היה באי שום חוק - בתי משפט, משטרה ובתי ספר פשוט לא היו קיימים.
למרות החיים הקשים שם, תעשיית הדיג באי גדלה והתרחבה. בכל שנה ציים רבים של ספינות דיג מאנגליה ומדינות אירופאיות אחרות הגיעו לדוג במימי האי. הדגים המלוחים היבשים נשלחו בחזרה לאירופה.
בסביבה זו נוצר והתפתח הלברדור רטריבר. עדיין לא ידוע מהיכן הגיע הכלב. ישנן תיאוריות רבות בקשר למוצא הלברדור רטריבר. תיאוריות מסוימות טוענות שהכלב הוא צאצא של כלב הניופאונדלנד, ומכאן השם "הניופאונדלנד הקטן" ששימש לתאר את הלברדור. אבל כפי שנכתב מקודם, אין עדויות לכך שכלבים חיו בניופאונדלנד לפני בוא הדייגים לשם, ומקובל לחשוב שאבותיו של כלב הניופאונדלנד הגיעו עם דייגים מאירופה.
מכיוון שהאי היה שופע חיות, ההנחה היא שהמתישבים הראשונים ייבאו מלאי כלבים כדי לעזור להם בצייד.
ב- 1662 וו.א.קורמק, יליד המקום, חצה רגלית את האי. בדו"ח המסע הוא כותב על כלבי מים קטנים, או כפי שהוא מתאר-" כלבים מאומנים היטב ומאוד יעילים בלהחזיר ציד עופות...עדיפים הכלבים בעלי הפרווה הקצרה מכיוון שבמזג אוויר קפוא לכלבים עם פרווה ארוכה קשה לצאת מהמים בגלל משקל קרח שמצטבר על הפרווה".
מכיוון שתועלת לאדם היתה גורם מכריע, הכלבים היו חייבים להיות שחיינים טובים וחזקים, וקטנים מספיק כדי שיהיה אפשר לקחתם בסירת הדייג. חבר טוב ושותף לעסקים (וו.וואלאס אנדרסון), גם יליד ותושב באי, מדווח שעד שנות העשרים של המאה הנוכחית הדייגים בניופאונדלנד לקחו איתם לברדור רטריבר בסירה כדי להחזיר דגים שנפלו מהרשת. הוא מציין בנוסף שלמרות שהלברדור והניופאונדלנד חיו ביחד, הם לא הוכלאו ביחד.
יכולת הציד והשחיה של הלברדור, ובנוסף גם אופיו הטוב צדו את עיניהם של האנגלים. כשציד מאורגן של עופות, תרנגולי בר, וחוגלות נעשה פופולרי בקרב המעמד הגבוה בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, מקובל היה להחליף פוינטרים וסטרים ברטריברים. בהתחלה רטריבר היה רק רטריבר והבעלים הכליאו באופן חופשי בין רטריברים עם פרווה קצרה, ארוכה, ומסולסלת. כלבים רבים יובאו מניופאונדלנד ובעליהם חשבו עליהם יותר כעל רטריברים מאשר כל סוג כלב אחר.
קולונל האקר, ב-1830, מתייחס לכלבי המים של ניופאונדלנד כ "הטוב ביותר לכל סוגי הציד, בד"כ שחור, לא יותר גדול מפוינטר, רגליים טובות, פרווה קצרה וחלקה ובעל זנב ישר. מחזיר (retrieve), שוחה ונלחם מאוד מהר וחזק".
ארל השני ממלמסבורי אנגליה נחשב כמי שייבא את ראשוני הלברדורים או הניופאונדלנדים בסביבות 1830. בנו, ארל השלישי (1889 - 1807) גם כן ייבא וגידל רבים מהם. מגדלים ומיבאים נוספים באותה תקופה היו הדוכס החמישי מבוקסלוך, אחיו הלורד ג'ון סקוט וארל העשירי.
ארל השלישי במכתב שכתב לדוכס השישי מבוקסלוך כותב "אנחנו קוראים לכלבים שלנו כלבי לברדור, ואני שמרתי על הגזע טהור ככל האפשר מהכלב הראשון שהיה לי. הגזע ידוע בפרווה הצפופה שדוחה מים כמו שמן, וזנב כמו של לוטרה". בכל אופן לא כל המגדלים שמרו על הגזע טהור. מגדלים רבים ערבבו את הלברדור עם רטריברים אחרים בגלל התכונות הטובות הרבות שלו. למרות זאת, כשלברדור מעורב עם גזעים אחרים האופי שלו כמעט תמיד גובר, וצאצאיו לרוב נקראים לברדורים.
"סטונהנג'" במכתבו מ- 1873 מתאר את הלברדור רטריבר:"סימטריה וטמפרמנט - הסימטריה וההידור של כלב זה ניכרת, ובעלת חשיבות רבה. העדות למזג טוב מוערכת בצורה רבה מכיוון שתועלתו תלויה באופיו.".
הלברדור רטריבר נחשב לראשונה כגזע על ידי ההתאחדות האנגלית לכלבנות ב- 7/6/1903 כשהוחלט להוסיפו כגזע נפרד לתערוכות. ב- 3/11/1903 הלברדור מזוהה כגזע נפרד בצורה ודאית, וב- 3/1/1905 הוא מסווג כתת זן של רטריברים.
ב- 1923 הלורד קנוצפורד מתאר במאמר את תכונות הגזע:מאחר ונתבקשתי לכתוב על המאפינים והתכונות של הלברדור רטריבר לאלה שמתענינים בגזע, ברצוני להתחיל התיאור הגזע:
גובה כתפיים
58 - 53 ס"מ.
נקבות 8 - 5 ס"מ פחות.
משקל ממוצע
כ- 28 ק"ג
פרווה
ישרה, לא גלית ולא מסולסלת, ככל שיותר עבה וצפופה יותר טוב. לזכרים פרווה קשה וגסה יותר מלנקבות.
ראש
גולגולת רחבה ומקומרת היטב אם 'אגן מח' רחב. אוזניים די מרוחקות וממוקמות גבוה אבל לא זקופות כמו אצל קולי ודי קטנות. להמנע מראש ואוזניים דמויי מסטיף.הזמם מרובע, כשיש להמנע מזמם מקוטע.
צבע עינים
חומות - כצבע סוכר שרוף, עם מראה אוהב.
כתפיים וגוף
שטוח למדי, חזה בחלק הרחב, צלעות גדולות ובריאות, גוף קומפקטי, גב ישר ומותניים טובות.
רגליים וכפות
רגל קדמית ישרה וכפות דומות לכפות חתול. להמנע מרגליים רחבות ושטוחות.
זנב
ככל שיותר ישר ודומה לזנב לוטרה כך יותר טוב: קצר ועבה בבסיס כשהשיער מחולק בצורה שווה.
רק ב- 1917 הלברדור הראשון נרשם ב התאחדות האמריקאית לכלבנות (AKC) . ב- 1927 היו רק 23 רטריברים מכל הסוגים (לברדורים, גולדנים, פלטים, וצספקיי) רשומים ב AKC. בשנןת העשרים, אמריקאיים שניסו לחקות את ספורט הציד הסקוטי הביאו שומרי ציד סקוטיים, קנו רובים בלונדון, וייבאו כלבים מכלבנים אנגליים. מספר משפחות עשירות אף הפכו את האחוזות לשמורות צייד. לאחר מכן נהפך הצייד לתחרויות שדה, כשהראשון שקיבל את אישור ה- AKC היה ה 21/12/1931.
התחרויות הראשונות של הלברדור התקיימו כתוצאה מעבודתו של פרנקלין ב. לורד, הכח מאחורי קבוצה קטנה של ספורטאים שאירגנו את מועדון הלברדור רטריבר.
מועדון הלברדור רטריבר החל לפעול תחת חוקי מדינת ינו יורק ב 7/10/1931. מטרות המועדון היו: לשמר לעודד ולטפח שיתוף פעולה בתחום הגידול, האחזקה והתצוגה של לברדור רטריבר בין יחידים, אירגונים, מועדוני כלבים, ומועדוני תערוכות.
לנסח להגדיר לוודא ולפרסם את סטנדרט גזע הלברדור רטריבר, להבטיח קיום כלבים בהתאם לגזע, ולזרז את אמוץ הגזע על ידי מגדלים, שופטים, בעלי כלבים, ועדות תערוכות ועוד, ולהשתדל לקבל סטנדרט מקובל על כולם כדי שהגזע יישפט על ידי סטנדרט זה.
לעודד עזרה בגידול, להגביר את עניין הציבור בגזע.
להציע פרסים, ליצור פרסום, ולתמוך בתערוכות שבהם משתתפים לברדורים.
המועדון אירגן את התערוכה הראשונה ב 18/5/1933 בעיר ניו יורק. השופטת היתה גב' מרשל פילד, והזוכה הראשון בתואר היה כלבו של מר פ.ב.לורד - בולי, שגם היה הלברדור הראשון שזכה בתואר האליפות האמריקאית ב 1/11/1933.
(מבנה כללי
פרוותו של הלברדור קצרה והיא יכולה להגיע בצבעים: שחור, צהוב או חום
גובה - זכרים 57-62 ס"מ, נקבות 54-60 ס"מ.
משקל - זכרים 30-36 ק"ג, נקבות 25-32 ק"ג.
אופי
כלב חזק ואתלטי. אוהב אדם, שקט, סובלני, שלו, בעל יצר חזק לרצות את בעליו, קל מאוד לאילוף וכלב משפחה מעולה, אך אינו כלב שמירה. בעל יצר הבאה חזק, ותמיד יביא דברים שימצא.
מבנה כללי
פרוותו של הלברדור קצרה והיא יכולה להגיע בצבעים: שחור, צהוב או חום
גובה - זכרים 57-62 ס"מ, נקבות 54-60 ס"מ.
משקל - זכרים 30-36 ק"ג, נקבות 25-32 ק"ג.)
תהנו!עוד בהמשך!!
לברדור רטריבר- כנסווו
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי FUYA
