לפעמים אתם חושבים על זה מה תעשו עם ההורים שלכם ימותו ?

[משתמש אנונימי]

לפעמים אתם חושבים על זה מה תעשו עם ההורים שלכם ימותו ?
אמא שלי בת 53 , עובדת בעבודה קשה מאוד לגילה , לא יודע אנ רואה כמה היא עייפה שהוא חוזרת מהעבודה וזה , זה מביא לי פחדים תמיד , איך אני ידע שהיא תיהיה בסדר בעבודה והכל ? היא נראית צעירה לגילה והכל , אבל זאת עבודה קשה מאוד (ניקיון) , ההורים שלי גרושים את אבא שלי אני לא מכיר , ולא יודע זה מפחיד אותי כל פעם שאני חושב על זה, אני כל הזמן אומר לה להפסיק לנקות כל הזמן את הבית וזה , והיא אומרת עם לא אני מי ינקה אני כן עוזר לה וזה אבל היא עקשנית , זה מבאס אותי כל פעם שאני חושב על זה היא כבר לא ילדה , כמה היא תוכל להמשיך ככה עוד :\

[daniiielle]

אני ממש מבינה אותך..
אתה לא צריך לחשוב על זה. אתה לא צריך לחשוב : "מה יקרה כש..." כי לא תצא מזה. זה יכול לקרות גם עוד 30 שנה..אז מה, תשב 30 שנה ותחשוב על זה? לא!

במה שאתה יכול- תעזור לה..תנקה את הבית, תעזור לה עם הקניות, עם כלים, עם כביסה..תכריח אותה לנוח צהריים בזמן שאתה תעשה את מה שצריך לעשות..זה יעשה לה טוב בלב.

אתה צריך להבין שמוות זה דבר טבעי, בסופו של דבר כולנו נמות, זה טבע העולם וזה קורה גם אם נרצה וגם אם לא. מה שנותר הוא להשלים עם זה, לא לחשוב על זה ולהיכנס לדיכאון.

[SlutFatma]

אני ממש מבינה אותך..
אתה לא צריך לחשוב על זה. אתה לא צריך לחשוב : "מה יקרה כש..." כי לא תצא מזה. זה יכול לקרות גם עוד 30 שנה..אז מה, תשב 30 שנה ותחשוב על זה? לא!

במה שאתה יכול- תעזור לה..תנקה את הבית, תעזור לה עם הקניות, עם כלים, עם כביסה..תכריח אותה לנוח צהריים בזמן שאתה תעשה את מה שצריך לעשות..זה יעשה לה טוב בלב.

אתה צריך להבין שמוות זה דבר טבעי, בסופו של דבר כולנו נמות, זה טבע העולם וזה קורה גם אם נרצה וגם אם לא. מה שנותר הוא להשלים עם זה, לא לחשוב על זה ולהיכנס לדיכאון.

כל מילה סוכר

[JamesBond007]

כן... חשבתי פעם "מה יקרה כשאמא שלי תמות?" ואז אני רק מתאר לעצמי את המצב.. יושב שבעה, מבכה על אמא, משתדל לעבור הלאה, מנסה להסביר לחברים, אחחח... קשה בלי הורים...

[Erik Lamela]

גם טנמי ככה אמא שלי ובדת גם קשה מאוד

[Michael.]

אני בטוח שכל אחד שאל פעם את עצמו "מה יקרה אם ההורים שלי ימותו?"..
אתה יודע שבכל זאת הם ימותו מתישהו, אתה פשוט צריך להיות מוכן לכל דבר..

אתה תצטרך לעבור את זה בסופו של דבר..
בינתיים אני מאמין שאמא שלך בריאה, והיא פשוט חוזרת מהעבודה שלה גמורה וזהו..
אני חושב שאתה פשוט מגזים

[shachar4490]

אני ממש מבינה אותך..
אתה לא צריך לחשוב על זה. אתה לא צריך לחשוב : "מה יקרה כש..." כי לא תצא מזה. זה יכול לקרות גם עוד 30 שנה..אז מה, תשב 30 שנה ותחשוב על זה? לא!

במה שאתה יכול- תעזור לה..תנקה את הבית, תעזור לה עם הקניות, עם כלים, עם כביסה..תכריח אותה לנוח צהריים בזמן שאתה תעשה את מה שצריך לעשות..זה יעשה לה טוב בלב.

אתה צריך להבין שמוות זה דבר טבעי, בסופו של דבר כולנו נמות, זה טבע העולם וזה קורה גם אם נרצה וגם אם לא. מה שנותר הוא להשלים עם זה, לא לחשוב על זה ולהיכנס לדיכאון.

מה שהיא אמרה. תעזור לה ותראה לה שאתה מעריך את מה שהיא עושה.

[קימי]

אולי במקום המוות, נחשוב על החיים?
משפט חכם.
גם אני חושבת מה יקרה אם אני ישאר לבד.. ולחשוב, זה לא תמיד דבר טוב.
תזכור תמיד שבמוות, כל הכאב, הדאגות, הקשיים והכאבים נעלמים. וסוף סוף אפשר לנוח. כשבנאדם מת, זה כי זה היה צריך לקרות. זה לטובה.
החיים הם מתנה יפה, לפעמים יש פאקים, אבל המתנה עדיין יפה, אפילו שהרבה פעמים כבר לא רואים את זה.
אבל בסופו של דבר, שום דבר לא נשאר לעולם, וכולנו בסופו של דבר נמות.
כמה שהחיים יכולים להראות יפים, כשחושבים על זה, גם המוות. אולי לא בעיננו, אבל בעיני האדם שהלך לעולמו..
אז החיים, המוות, זה חלק מאיתנו, וכל אחד עובר את זה. זה דבר טבעי..

אז במקום לחשוב על המוות, למה שלא נחשוב על החיים?
אז תשמח אימא שלך איתך, והיא שומרת עליך, ותמיד תשמור, אם זה מפה או מלמעלה

[משתמש אנונימי]

אני מכיר את המצב הזה,
אני גם חשבתי על זה מס' פעמים, וגם דיברתי על זה איתה, אני ממליץ לך לעשות כמוני, תנסה לדבר איתה על המצב, ולעזור לה כמה שיותר, סה"כ אמא יש רק אחת, ובלעדיה אין לי כמעט כלום בעולם, ככה שחשוב מאוד לשמור על מה שיש, לכמה שיותר זמן.

מצטער שאני לא מפרט יותר, אני מאחל לאמא שלך אריכות ימים ובהצלחה.