קוסקוס אוריגינל

עם השורשים הצפון אפריקאיים שלי, ממש לא נעים לי להודות שאף פעם לא ידעתי להכין קוסקוס.
טוב, נו, פתחתי כמה פעמים בחיי שקית אינסטנט והכנתי לפי ההוראות. צירפתי לזה מרק ירקות או סתם איזשהו מרק אחר שהכנתי, ובבורותי הרבה אמרתי 'הנה הכנתי קוסקוס'...

לא קוסקוס ולא נעליים.
עד שלא מכינים את המתכון הזה כלשונו - לא יודעים מה זה קוסקוס באמת.

אז המתכון שתכף יגיע הוא מתכון קוסקוס אורגינל של איה גולן, כמו שסבתא שלה הכינה, ואמא שלה הכינה, ועכשיו היא מכינה - ומה אתם יודעים, גם אני הכנתי!

נשבעתי שמעכשיו והלאה - פעם בשבוע אני מכינה קוסקוס מדהים כזה!

אגב, המתכון הזה הוא להכנה עם בשר, אבל סבתא של איה היתה מכינה לפעמים עם עוף וגם היה יוצא טעים מאד. ואם רוצים אקסטרה-טעם - אפשר להוסיף למרק גם עצם וזה מוסיף המון!

אז ככה מכינים:




(התמונה צולמה על ידי איה)


קוסקוס אוריגינל

המצרכים
למרק 2-3 בצלים קצוצים
בשר בקר מספר 8 - שריר הזרוע, חתוך לקוביות גדולות (או כל בשר אחר שמתאים לבישול ארוך)
1 קולורבי
1 לפת
צרור שלם של כוסברה טריה
שמן זית
כוס גרגרי חומוס שהושרו לילה לפני כן במים
2-3 גזרים חתוכים למקטעים
2-3 קישואים חתוכים למקטעים
נתח דלעת חתוך לקוביות גדולות (אחרת הדלעת מתפרקת)
מלח ופלפל

לגרגרי הקוסקוס
שקית של קוסקוס מהיר הכנה
מעט שמן זית
מלח

אופן ההכנה
בסיר גדול מזהיבים את הבצלים הקצוצים בשמן זית
לפני שהם משחימים מוסיפים את קוביות הבשר ומטגנים יחד עד ל'סגירה' של הבשר
מוסיפים קולורבי חתוך לארבע ולפת חתוכה לארבע (איה אומרת שזה רק לטעם ולא אוכלים - אצלי אכלו את הקולורבי וליקקו אצבעות)
קוצצים את חבילת הכוסברה גס ומוסיפים לסיר
מסננים את החומוס ממי ההשריה ומוסיפים לסיר. (אפשר להשתמש בחומוס מקופסא, ראו בהמשך)
מערבבים, מוסיפים מים רותחים עד כדי כיסוי הבשר ונותנים להתבשל כשעתיים עד שעתיים וחצי.

כשהבשר כבר רך אבל לא ממש מתפרק מוסיפים את הגזרים, ואם משתמשים בחומוס מקופסה אז זה הזמן להוסיף אותו, שטוף ומסונן.
כעבור כחצי שעה מהוספת הגזר - מוסיפים את הדלעת והקישואים ורק אז מוסיפים בפעם הראשונה לתבשיל חומרי טעם:
בערך כף מלח ופלפל שחור לפי הטעם. לא מוסיפים שום תבלין אחר.
אם אין בסיר מספיק נוזלים - מוסיפים מים רותחים בכמות שנרצה לקבל מרק.
(מי שרוצה - יכול בשלב הזה להוסיף שומר אחד חתוך לרבעים - מוסיף המון טעם אבל לא חובה)

ממשיכים לבשל עד שהדלעת והקישוא מתרככים
ברבע השעה האחרונה לבישול מוסיפים עוד קצת כוסברה קצוצה + סיבוב קטן של שמן זית

מכינים את הקוסקוס לפי ההוראות שעל השקית, ורגע - לפני שמתנפלים עלינו:
אפילו הסבתות והדודות כבר התחילו להשתמש בשקיות המוכנות האלו... חייבים להתקדם, לא?
מי שרוצה להכין בדרך הארוכה והקשה יותר - שיתכבד. אבל התוצאה היא כמעט אותה תוצאה עם השקית המוכנה, בעיקר אם נוקטים בשיטה שתפורט להלן:

את הקוסקוס מכינים בקערת זכוכית - תמיד רק בקערת זכוכית (תשאלו את איה למה, אני לא יודעת...)
מוסיפים את המים לפי ההוראות שעל השקית, ונותנים לנוח כרבע שעה, לא יותר
אחר כך מפוררים עם מזלג את ה"יציקה" שהתקבלה
עושים מלמעלה סיבוב של שמן זית, וזורים מלח לפי הטעם
ואז מתחיל "לכבס" את זה בידיים. שתי כפות הידיים זו מול זו מעל הקערה, לוקחים חופן ומתחילים לשפשף את הידיים זו בזו
הגרגרים מופרדים ומקבלים מרקם אוורירי.
מעבירים אותם למסננת אידוי שיושבת בנוחיות על סיר המרק - יש לשים לב שנוזלי הסיר לא יגיעו לתחתית המסננת
אנחנו צריכים רק את האדים מהסיר!
מכסים את המסננת, ממתינים רבע שעה ומגישים לשולחן!

חשוב לזכור - הקוסקוס ממלא, מפוצץ. אין צורך להכין שום אוכל נוסף בארוחת קוסקוס.
הדבר היחיד שאיה סיפרה לי שאוכלים עם הקוסקוס האוריגינל זה קצת סלט מבושל, מטבוחה או משהו דומה. ולא נודע כבושם הזה..........

אם נשאר לכם קוסקוס (גרגרי הסולת) שלא נאכלו, אפשר להחזיר אותם לקערת הזכוכית, לכסות אותה רק במגבת ולשמור על השיש יום, יומיים. לא בטוחה בקשר לשלושה...

בתיאבון.