~ לכל הנוער הפרועים למיניכם תקראו סיפור לפני מעשה שטות ~
תקראו סיפור אחד או שניים מכאן לפני שאתם עושים שטויות כמו נהיגה (לכשייצא לכם לנהוג) כמו סמים עישון בירות אלכוהול ושטויות..
ידידה שלי שלחה לי את זה במייל וממש התרגשתי מזה הראיתי את זה לאח שלי שהוא גם שותה מעשן ומשחק סנוקר.. לא ילד ולא ירושלים ובטח לא טוב
~ קרדיט לאתר הרשות העירונית למלחמה בסמים ואלכוהול בחיפה ~
מכתב פרידה מאמא:
המחויבות האישית שלי להצלת צעירים ובני נוער מאימת הקטל בדרכים
המחויבות האישית שלי היא לגרום לצעירים לחשוב אחרת, להרגיש אחרת, להבין המשמעות של איבוד חיים ברגע,
המחויבות האישית שלי לגרום להם לבחור בחיים בכל הקשור לנהיגה, ולהגיע בשלום למשפחותיהם.
המחויבות האישית שלי נולדה בדם, דמו של ניר ז"ל שנהרג בגיל 19.5 בידי נהג רשלן.
דמו של ניר נשפך סתם כך, לא בקרב ולא במלחמה על בטחון המדינה,
דמו של ניר נשפך במלחמה הבלתי פוסקת בכבישי הארץ.
אופיו המיוחד של ניר, המוטו שליווה את חייו – האמונה בשמחת החיים ,מימוש הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" אותו הגשים בחייו הקצרים , והנתינה ללא גבולות, הטילו עלי שליחות אישית וציבורית למנוע מכמה שיותר צעירים , מהם וממשפחותיהם את הסבל הנורא של אובדן חיים במלוא פריחתם.
ניר הטיל עלי במותו שליחות, שאותה אני ממלאת מאז מותו במפגשים עם חיילי ומפקדי צה"ל, ועם תלמידי תיכון. במפגשים הללו אני מנסה להעביר המשמעות של איבוד חיים ברגע. ניר ז"ל נהרג ברגע, ברגע אחד נגדעו חיים שלמים, חיים של בחור יפה תואר, מלח הארץ הזו, עליז שמח וטוב לב.
ברגע אחד נגדעו חיים של בחור שלא הספיק אפילו להשלים את שירותו הצבאי, שלא הספיק לחגוג יום הולדת 20, שלא הספיק לטייל בדרום אמריקה, ילד שלעולם לא יהיה אבא, ילד שייזכר בתמונות יפה וצעיר לנצח.
ניר נהרג ברגע בידי אדם, לא כוח עליון, לא מחלה, בידי אדם! אדם שלרגע לא חשב, אדם ששתה אלכוהול ונהג וחשב שזה בסדר, אדם שנסע באמצע הלילה בכביש לא מואר ולא חשב להוריד את הרגל מהגז, אדם שלא עצר לרגע וחשב על משמעות החיים, אדם שזלזל בכבוד החיים. אדם שמאז ועד היום נוהג, וטרם הועמד לדין בגלל רשלנות המשטרה והפרקליטות.
צעירים וצעירות יקרים,
תחשבו ברגע זה על האיש או האישה אותו אתם אוהבים, לחיבוקו אתם משתוקקים, למגע ידיו, שפתיו, לחיוכו המקסים כשיקבל את פניכם בשובכם הביתה.
חשבו לרגע על האמא שלו, האמא שסומכת עליכם כשאתם מסיעים את בנה או בתה,חשבו לרגע על האמא הזו שהקדישה כל רגע מחייה לילד שלה, חשבו ונסו לדמיין את הרגע שבו תצטרכו לפגוש אותה, בלב שבור ולומר לה: "מצטער, עשיתי טעות, לא שמתי לב , הרגתי את הבן שלך".
אני מבטיחה לכם, אף אחד מכם לא יוכל לעמוד ברגע הזה, אף אחד מכם לא מחוסן מספיק ולא משנה מאיזה חומרים אתם יצוקים.
ברגע אחד, רגע של חוסר תשומת לב, רגע של זלזול , אתם יכולים להפוך מאדם רגיל, לאדם שלקח חיים של מישהו אחר, מסע כבד אותו תשאו על גבכם, ובעמקי נשמתכם עד יום מותכם.
הרגע שבו הודיעו לי שבני ניר ז"ל נהרג בתאונת דרכים, היה רגע שבו חוויתי מוות,
מוות של הנשמה, רגע שבו חדרה הסכין לליבי וכרתה בו בור ענק , שלעולם לא ימלא.
מוות של חיי הקודמים, מוות של החלום הגדול: החלום של משפחה גדולה ומאושרת, החלום שלעולם לא יתגשם יותר, לשבת עם כל ילדי סביב שולחן החג, להגיע לחתונות של כל ילדי, לגדל נכדים מכל ילדי, תמיד ולעולם החלום יהיה חסר, תמיד ולעולם ניר יהיה חסר, ודווקא ברגעים הכי משמחים של החיים שם תמיד ליבי יישבר.
ב-7 בנובמבר ימלאו 4 שנים למותו של ניר, מאז פגשתי אלפי צעירים וצעירות, התגובות שקבלתי מהם חזקו אותי בהמשך דרכי, הידיעה שהם את המסר הבינו והפנימו מחייבת אותי להמשיך הלאה, ולמנוע את רוע הגזירה ממשפחות נוספות.
טלי לנדסמן
אמו של רב"ט ניר לנדסמן ז"ל
יו"ר עמותת "צעיר לנצח"
סיפור עצוב מאוד על נהיגה! "בבקשה תנהגו זהיר אני מתחננת!"
(רלוונטי יותר לבני 16.8 + )
היא ממש שמחה על הבית החדש שהם מצאו. בפעם הראשונה בחייה, הוא היה בצד הנכון של העיר. היא פירקה את המזוודות בהתלהבות, מסתכלת על הווילונות החדשים הנעים ברוח. כמה נפלא! חדר לבד, סוף סוף ! בית הספר יתחיל בקרוב- יבואו חברים, יהיו מסיבות פיג`מות וסתם מסיבות-בדיוק כמו שהיא תמיד רצתה את החיים שלה.
ביום הראשון של בית ספר הכול עבר חלק, היא מצאה חברים חדשים, ואפילו מצאה לעצמה חבר! היא חשבה לעצמה:" אני רוצה להיות מקובלת ואני הולכת להיות כזו, כי מצאתי לעצמי חבר שהוא כוכב נבחרת הכדורגל!" כי בבית ספר הזה אתה צריך כוח, ולצאת עם הבחור הזה ייתן לה כוח. הייתה רק בעיה אחת- ההורים שלה אמרו שהיא צעירה מכדי לצאת עם בחורים.
"אז אני לא אומר להם את כל האמת. הם לא יבחינו בהבדל. מה יש לי להפסיד?" היא ביקשה להישאר עם חברים בלילה ההוא. ההורים שלה עשו פרצוף, אבל הסכימו.
היא התכוננה בהתרגשות למאורע הגדול. אבל אז התחילו לעלות רגשות אשם. אבל מה רע בפיצה, מסיבה ונסיעה לאור ירח? ובכן, הפיצה הייתה טובה, והמסיבה הייתה פיצוציית, אבל הנסיעה תצטרך לחכות, כי הוא כבר היה חצי שיכור בנקודה ההיא אבל הוא נישק אותה ואמר שהוא בסדר גמור, אבל אז החדר התמלא בעשן והוא לקח שאיפה מהג`וינט. היא לא יכלה להאמין שהוא מעשן כאלה דברים. עכשיו הוא היה מוכן לנסיעה, אבל רק אחרי עוד סיבוב מהג`וינט. הם קפצו למכונית, לא חושבים שהוא שיכור מכדי לנהוג. כשהם הגיעו לשם סוף סוף, הוא ניסה לעשות מהלך (ובמהלך, אני לא מתכוונת לכדורגל). "אולי ההורים שלי צדקו, אולי אני באמת צעירה מכדי לצאת עם בחורים. אלוהים, איך יכולתי להיות כל כך דפוקה?" היא חשבה. היא ביקשה ממנו לקחת אותה הביתה, והוא נכנס למכונית והניע. תוך שניות הם עברו את המהירות המותרת. תוך כדי הנהיגה המטורפת שלו, היא הבינה שחייה בסכנה. היא התחננה לפניו שיאט, אבל הוא רק הגביר מהירות. "רק תוריד אותי בבית! בבקשה!"
ואז, היא ראתה אור בוהק ולבן. "אלוהים, תעזור לנו! אנחנו הולכים להתרסק! " פתאום הכול הפך שחור. היא הרגישה מישהו מוציא אותה מהתנוחה המוזרה שהיא ישבה בה, ושמעה בליל קולות "שמישהו יתקשר לאמבולנס!" "הילדה הזאת בחיים!" רק כמה מילים. אבל היא ידעה שהיו שתי מכוניות בתאונה. היא תהתה אם הוא היה בסדר ואם האנשים במכונית השנייה עדיין בחיים. היא התעוררה בבית החולים לפרצופים עצובים.
"היית בתאונה, וזה לא נראה טוב" הצלילים הדהדו בראשה בזמן שהם אמרו לה בעדינות שהוא מת. "עשינו כל מה שיכולנו , אבל זה נראה כאילו נאבד גם אותך". "אבל מה עם האנשים במכונית השנייה?" היא קראה. "אנחנו מצטערים, אבל גם הם אינם". היא התפללה :"אלוהים, סלח לי על כל מה שעשיתי, רק רציתי לילה אחד של כיף" היא פנתה לאחות:" אמרי למשפחות של האנשים במכונית השנייה שאני מצטערת, שהייתי עושה הכול כדי להחזיר להם את האובדן שלהם. אמרי להורים שלי שאני מצטערת ששיקרתי.
" האחות רק עמדה שם- היא מעולם לא הסכימה. היא רק לקחה את ידיה עם דמעות בעיניה. אחרי כמה דקות, היא מתה.
איש אחד שאל את האחות:! " למה לא הסכמת לבקשתה האחרונה של הילדה המסכנה?" היא הסתכלה אליו, בעיניים עצובות ורטובות.
"בגלל שהאנשים במכונית השנייה. הם היו ההורים שלה."
שני סיפורים שמאוד נגעו לליבי..
בבקשה צעירים שמרו על עצמכם אתם לא מבינים איזה טעות אתם עושים בשתיית אלכוהול אפילו אם זה במינון ממש נמוך..
כי זה ישפיע לכם על הנהיגה ואם תשתו אלכוהול בטח תרצו אחר כך סיגריה כי אלכוהול מושך את הגוף לסיגריה של אחרי וזה מחקרים בדוקים תאמינו לי אותו דבר הגוף שלכם מת על ניקוטין הוא ידרוש יותר ויותר וכל הזמן תיהיו מוקפים תחת סכנה.. אלכוהול..סיגריות.. וזה נשמע רחוק אבל גם סמים..
ואז זה משפיע לכם על כישורי הבנהיגה שלכם ובכך אתם מסכנים את כל מי שנמצא ליידכם..
אפשר למצוא ריגושים בדברים אחרים לא בבקבוקי בירה ובחפיסות של סיגריות
אני אחד שלא מעשן לא שותה לא לוקח חומרים מסוכנים שום כלום..
ותאמינו לי יש לי אלפי ריגושים בחיים..
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי Hu§Ha§H
