קיצור הלכתי לחברים לעשות את ל"ג בעומר והיו שם גם בנות. בערך 12 בנות (יש שם גם אחת שאני אוהב. אני ידבר על זה אחרי זה) ו12 בנים (כולנו בשכבה ט ' מאותו ביתספר).
הייתי מזה מבסוט שהזמינו אותי לשם כי אני לא כול כך בקשר עם רוב הילדים שם חוץ מאיזה 5-7 שהם חברים שלי.
אז הגעתי וזה התחלתי לשתוק לא היה לי מה להגיד לא היה לי על מה לדבר 97% מהלילה עד הבוקר שתקתי.
גם בנות לא ממש מתייחסות אליי או מסתכלות אליי כי אני לא יפה אני לא מקובל ואני לא ממש מפותח, יש לי גוף של ילד כיתה ו'-ז'.
אני יושב וכולן מדברות עם הבנים היותר מקובלים היותר יפים היותר מפותחים.
ואני שותק אין לי מה להגיד אין לי נושאים לדבר אליהם ועם בנות בכלל אם מישהי מעיפה מבט לשנייה אליי נראה לי שהיא נגעלת.
קיצור בערך ב2:00 בלילה החברים שלי פרשו לבתים שלהם (אני גר רחוק מאיפה שעשינו) ואני נשארתי לבד עם איזה 13 ילדים+ילדות שאני בכלל לא בקשר איתם.
קיצור הדבר הטוב היחידי שיצא לי מיזה שראיתי את הילדה שאני אוהבהסתכלתי עלייה כשהיא לא שמה לב והייתי בשמיים.
אפילו ישבתי לידה פעם אחת אבל שוב לא היה לי מה להגיד לי על מה לדבר איתה מאיפה להתחיל לדבר איתה.
ועוד דבר ילדים (בנים) שאלו אותי איך אני חוזר? מתי אני חוזר? ועניתי להם כמובן.
אבל מה הקטע הם שואלים אותי כדי שאני יילך? או סתם מהתענינות?
קיצור זהו הבעיה העיקרית שלי מכול זה שאני לא יודע על מה לדבר גם עם חברים בנים וגם עם מי שלא ממש חבר שלי וגם עם בנות שבכלל לא סופרות אותי.
אני מזכיר אני כיתה ט' בן 14.5.
תעזרו לי



הסתכלתי עלייה כשהיא לא שמה לב והייתי בשמיים.
ציטוט ההודעה









