[שאלה ותשובה] שאלה ששאלו רב "למה הקב"ה מחריב עולם".
קצת ארוך אבל שווה מאוד קריאה!
תגובות!.
שאלה:
נאמר שהקב"ה היה בורא עולמות ומחריבן לפני העולם הזה, למה לברוא ולהחריב וחוזר חלילה למה הקב"ה לא ברא ישר את העולם הזה?
תשובה:
כל הענין של בריאת העולם הוא נושא שקשה לנו להבין בדיוק את דרך הבריאה. הרמב"ן אומר בתחילת פרשת בראשית שגם לאחר קריאת הפסוקים בפרשת הבריאה אין אפשרות להבין כיצד הדברים התנהלו. הנושא הזה קשור לסודות התורה.
ידוע לי שבסודות התורה יש לכל דבר הסבר. בנוגע למה שהבאת שהקב"ה היה בונה עולמות ומחריבן המקור לכך הוא בבראשית רבה ג,ז. שם לומד רבי סימון מאות מיותרת "ויהי ערב" שהיה סדר זמנים קודם לסדר שאנו נפגשים במעשה הבריאה.
הקב"ה היה ממלא את כל המציאות לפני שהיה את חידוש הבריאה. התהליך של בריאת העולם קשור לכך שהקב"ה צמצם את מציאותו. תהליך הצמצום נוגע לסודות התורה. בתהליך הבריאה שממלאת את החלל שנוצר כתוב שהיו הופעות שונות של מקום עד שהתגבש העולם בהופעה שלו. העולמות הראשונים היו כנראה עליונים יותר וכדי למלא את החלל בעולם שלנו שהינו עולם מגושם יותר היה צריך לפנות מקום ולכן יש להסיר את העולם הרוחני יותר. והרמב"ם במורה נבוכים ח"ב פ' ל"ג התקשה במאמר חז"ל זה.
וע' בדברי הרמ"א בספר תורת העולה על כך: "ואמרו רבותינו ז"ל (ב"ר ט' ב') שהקב"ה היה בונה עולמות ומחריבן, וכן היה בונה מקדשות ומחריבן, והכל הוא רמז על העולמות שיעברו זה אחר זה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל אין כערכך ה' אלקינו בעולם הזה ואין זולתך מלכנו לחיי העולם הבא אפס בלתך גואלנו לימות המשיח ואין דומה לך מושיענו לתחיית המתים, הרי הורו לנו ארבעה עולמות שיעברו זה אחר זה: והנה הראשונים הם העולמות שבנה הקב"ה ומחריבן זה אחר זה, אף עולם הבא מאחר שיקומו ישני עפר יתבטל ענין עולם הבא ויחזרו נשמות לפגרים מתים, אמנם עולם תחיית המתים אין עולם אחריו למאן דאמר מתים שיחזרו לא ישובו לעפרם (סנהדרין צ"ב ע"א), והשואל אחריו אין לו חלק לעוה"ב, כי אין לשאול מה לפנים ומה לאחור. ולכן בהיות כי ימי בראשית רומזים על ימות העולם כמו שנתבאר מדברינו הקודמים, על כן אמרו רבותינו ז"ל בבריאת העולם שהיה בונה עולמות ומחריבן, ולכן באו גם כן ארבעה מקדשות זה אחר זה".
כלומר, לפי הרמ"א יש ממש בעולמות האלו שהקב"ה היה מחריבן. אולם במהר"ל בבאר הגולה באר ד' באר בדרך אחרת:
"וזה מפני שהיה בונה עולמות ומחריבן, והם בריאת דברים שאין בהם בריאה גמורה ואינם מתחברים עם שאר העולם מפני שאין מציאות ממש בהם, כמו תוהו ובוהו וחושך שכלם הם נבראים ביום הראשון כדאיתא בפ"ב דחגיגה ואין בהם בריאה שלימה, שאע"ג שהיה נחשב דבר זה בריאה בעת בריאתן, שכאשר נברא העולם היה תוהו ובוהו א"כ נחשב זה בריאה, מ"מ אח"כ נחרב כאשר נבראה הבריאה אשר רצה השם יתברך, ואז נחרבו אותם שהיה שם מציאות עליהם לפי שאין חבור לבריאה זאת עם שאר הנבראים. ונוכל לומר כי הכתוב מדבר מדבר שהוא עוד יותר בלתי בריאה ובלתי מציאות יותר מן תוהו ובוהו, ובודאי דבר כזה נחרב כשנברא העולם, וזה שאמרו במדרש (ב"ר פ"ג) ג"כ שהי' סדר הזמנים קודם לכן ולא אמר שהי' זמן קודם, כי כל זמן וזמן מאלו ששת ימי המעשה כל אחד ואחד זמן מיוחד שזה נקרא יום ראשון וזה יום שני, וכל אחד מיוחד בפני עצמו שאין זה כזה, אבל הזמן שהי' קודם לכן הוא סדר זמנים לא שהי' זמן מיוחד, שאם היה זמן מיוחד היה הכתוב מספר ממנו רק סדר של זמנים, כלומר ענין הזמן כי הזמן יש בו קודם ומתאחר, אבל לא זמן מיוחד לומר שהי' לפניו ערב ובוקר שזה אינו רק שהי' סדר זמנים קודם דהיינו קודם ומתאחר וזהו סדר זמנים. וזה כמו שאמרנו, כי הכתוב שאמר ויהי ערב ויהי בוקר אינו מדבר מתחלת הערב שא"כ היה לו לומר יהי ערב, רק בתחלה נבראו דברים שהי' להם חורבן כאשר היה הבריאה שהיא יותר עיקר, כי הבריאה שהוא ענין זמן שהי' בו קודם ומתאחר וזה נקרא סדר זמני' לא שהי' זמן מיוחד, אבל הבריאה היתה תוהו ובוהו שאינה ניכרת הבריאה כמו שפירש רש"י ז"ל שכשהאדם בא לקרא לו שם שהוא דבר זה הוא תוהה ונמלך לקרא לו שם אחר ואין כאן בריאה גמורה.
כלומר, הדברים עמוקים מאד. והם התבררו על ידי גדולי המחשבה. כל טוב.
ציטוט ההודעה
