ביקורת-The Godfather II
קונסולה:Xbox 360
בליבו של Godfather II ממתין משחק מרתק, המשלב בין פעולה ואסטרטגיה בדרכים מקוריות. לרוע המזל, גימור טכני מחפיר וכמות אדירה של באגים כמעט הורסים לגמרי את החוויה
כשניגשתי לשחק ב-Godfather II, ידעתי שלא לצפות לתרגום נאמן של יצירות המופת – סרט הקולנוע או הספר שעליו הוא מבוסס – למשחק וידאו. ניסיון העבר כבר לימד אותי שבידי אלקטרוניק ארטס, סיפורה הטראגי של המאפיה האיטלקית בשנות ה-50 יהפוך לשורה ארוכה של מעשי אלימות ודיאלוגים מטופשים, בלי טיפה של רגש. לא כי אי אפשר לפתח משחק וידאו שיעשה כבוד למריו פוזו, אלא כי ב-EA החליטו כנראה שזה לא ממש ימכור. זכותם.
![]()
מה שלא ציפיתי לו כלל הוא משחק פעולה יוצא דופן, שמתנתק בהחלטיות מהתבנית הקבועה של "חיקויי GTA" ומנסה לעשות משהו חדש. במקום עלילה חצי-ליניארית המורכבת ממשימות קבועות ומתוסרטות מראש לפרטי פרטים, Godfather II מציג בפניכם מטרה כללית למדי: בואו והשתלטו על עסקי הפשע בערים הגדולות של ארה"ב וקובה. הדרך לשם עוברת בשילוב בין אקשן טהור, ובין החלטות אסטרטגיות וטקטיות המתקבלות מ"מבט הדון" (Don’s View), זווית מבט חדשה על ההתרחשות. זה רעיון מצוין, שלרוע המזל מצטרף לו כאן למשחק שכושל כמעט בכל עניין אחר.
שילוב בין פעולה ואסטרטגיה
פרסום
במבט הדון מוצגת בפנינו מפה של העיר בה אנו נמצאים כרגע (המשחק כולל שלוש ערים בסך הכל: ניו-יורק, מיאמי והוואנה), הכוללת אייקונים המסמלים בתי עסק שונים שיש למאפיה עניין בהם: פאבים, מכוני ליווי ומועדוני חשפנות, משחטות רכב וכו'. כל קבוצה של בתי עסק כאלה מרכיבה "טבעת פשע" (Crime Ring), והשתלטות על כולה תזכה אתכם בבונוסים חביבים, כגון כלי נשק חזקים יותר או אפודים חסיני כדורים.
השתלטות על בית עסק היא למעשה הסתערות אלימה על עובדיו או הציוד המוצב בו. בסופו של דבר, בעל העסק יבין שלא כדאי לו להתעסק איתכם ויתחייב לשלם לכם מידי חודש כדי שתעזבו אותו במנוחה – ותגנו עליו מפני ארגוני פשע מתחרים. אלו ינסו להשתלט על העסקים שלכם (בדיוק כפי שאתם עושים להם...), ולכן תאלצו להשקיע חלק ניכר מההכנסות החודשיות שלכם בשכירת שומרים שיגנו על בתי העסק מפני מתקפות מזדמנות.
אתם לא חייבים לעשות הכל לבד: עם הזמן, יאפשר לכם המשחק לצרף עוד ועוד פושעים ל"משפחה" שלכם, ואלו יסתובבו איתכם בכל מקום, או יצאו להשתלט על עסקים חדשים לפקודתכם. לכל פושע יש התמחות משלו, כמו הצתת שרפות, הטמנת מטעני חבלה, פריצה לכספות או חובש שיכול להציל אתכם ממוות אם נפצעתם קשות בקרבות הירי.
הכל מתחיל להתפרק
אם העסק מתקתק כמו שצריך, תצליחו בסופו של דבר לחנוק את מקורות ההכנסה של משפחות המאפיה היריבות, ולגרום להן להתבצר באחוזה מפוארת, שם ימתינו בסבלנות לסופם המר (בהסתערות שלכם, כמובן). מבט הדון, אם כן, הוא קונספט מלהיב שעובד היטב – אלא שכמעט כל מה שמסביבו מתפרק הודות לגימור טכני מחפיר.
בראש ובראשונה, נדמה שב-EA לא הקדישו די זמן לעניין העיר הווירטואלית עצמה. היא נראית נורא בגרסת הפלייסטיישן 3 שבה שיחקנו רוב הזמן, והמצב איננו משתפר בגרסת האקס-בוקס או המחשב האישי. אין לה שום תחושה של מקום אמיתי – זו ערימה חסרת צורה של קופסאות, מעוצבת בחוסר חן שהיה מבייש את GTA III.
העיר הזו גם לא מתנהגת כפי שהייתם יכולים לצפות. הולכי הרגל הם לא יותר מרובוטים חסרי אישיות, השוטרים הם בקושי מטרד לכוחות המאפיה. העיצוב הקלוקל מחבל בתחושת הריאליזם, ונדמה שמפתחי המשחק לא היו מודעים לבעיה. להיפך: אחד האלמנטים המרכזיים (והמגוחכים) במשחק הוא ביצוע "טובות" לאנשים ברחוב: פשוט ניגשים לאדם העומד לו באיזו פינה, שואלים אותו "בחורצ'יק, הכל בסדר איתך?", ומקבלים משימה שתמורתה נזכה לטיפ אשר יבוא לידי ביטוי בעת חיסול בני משפחת פשע יריבה. מישהו ב-EA באמת חשב שזה הגיוני? המצב לא משתפר כשניגשים לקרבות מרובי-המשתתפים. אלו מוגבלים לעד 16 שחקנים בו-זמנית, אך רוב המפות הרבה יותר מידי גדולות, ולכן עשויות לעבור דקות ארוכות עד שתתקלו במישהו.
לא חיילים מצטיינים
לשורת המגרעות הטכניים מצטרפת אינטליגנציה מלאכותית שהיא עלבון לאינטליגנציה של השחקן. הטיפשות הזו יוצרת רמת קושי נמוכה מידי, שהופכת את המשימות בשלב מסוים למשעממות ורפטטיביות נורא. רוב היריבים בהם תתקלו פשוט ירוצו אל תוך הכוונת, ויחוסלו עוד לפני שתספיקו להבחין בהם על ידי שותפיכם למשפחת הפשע. גם הם, אגב, לא בדיוק מצטייני דיקן – לא פעם חיכיתי דקות ארוכות עד שיצליחו לעבור דרך דלת או להיכנס לרכב.
כאן אנו כבר נכנסים לסוגיית הבאגים, וקצרה היריעה מלספר על כולם. די לומר שבמהלך מסע ההשתלטות על ערי ארה"ב, ראיתי לא פעם ולא פעמיים כלי נשק מרחפים באוויר, קירות בלתי נראים שמופיעים ונעלמים, מכוניות מרחפות, חלונות שנשברים מעצמם, הולכי רגל שעוברים דרך בתים, ועוד תקלות שהיו מוציאות את הארכיטקט של המטריקס מדעתו.
דרוש: טלאי דחוף
![]()
אני מקווה שלא בלבלתי אתכם יותר מידי בניסיון להבהיר כי לדעתי, בליבו של Godfather II מסתתר לו באמת ובתמים משחק נפלא – שילוב מסקרן בין ז'אנרים שלא תמיד מסתדרים יחדיו, שמרחיק את הסדרה הזו מהסכמה הקבועה של משחקי GTA ומציג בפנינו דרך חדשה ומקורית להסתכל על קונספט "העיר הפתוחה" במשחקי פעולה.
אלא שאותו ניסיון ננטש הרבה לפני שעבודת הפיתוח נסתיימה, והוטל אל תוך מנוע גרפי מיושן, שלבים שעוצבו בחופזה, ומשחק שפשוט מאוד לא הגיע מוכן לחנויות. טלאי או שניים יכולים לעשות פלאים עבור המשחק הזה, שבאמת היה יכול להיות מצוין אילולא התקלות המרובות. האם EA תבחר להשקיע את הזמן והמשאבים הדרושים בכדי להפוך את Godfather II למה שהיה צריך להיות? אני לא מאוד אופטימית בעניין, אבל אולי שוב אופתע לטובה.
יתרונות
"מבט הדון" הוא רעיון גאוני, שמשלב בין פעולה ואסטרטגיה בדרכים מקוריות
אין כמו להסתובב בעיר עם עוד חמישה בריונים ששומרים עליכם...
חסרונות
המנוע הגרפי מזכיר יותר משחק פלייסטיישן 2
החלטות עיצוב תמוהות הורסות כל סיכוי לתחושת ריאליזם
הקרבות נטולי אתגר כמעט לחלוטין, ולכן הופכים משעממים ומיותרים
כל כך הרבה באגים...
ציון סופי : 7/10
*קרדיט לאתר גיימר .






ציטוט ההודעה