[כתבה] Bionic Commando
שנות ה-80 חוזרות! Bionic Commando הוא גרסה מחודשת למשחק פעולה קלסי שיצא למכונות הארקייד כשמישהו עוד שיחק בהן, ואם אתם אוהבים אקשן נקי לגמרי מהסחות דעת אולי תופתעו ממנו לטובה
ממבט ראשון קשה לראות את הקשר בין Bionic Commando, היצירה האחרונה של קפקום לקונסולות (פלייסטיישן 3 ואקס-בוקס 360) ולמחשב האישי, ובין אביו הרוחני, משחק ארקייד בעל שם זהה שיצא ב-1987. המקור דו-מימדי, דל בצבעים ובאווירה, ופרט לחידוש אחד חביב שאליו נחזור עוד מעט, לא היה שונה מאוד מרוב משחקי הפעולה האחרים שיצאו אז לאולמות. Bionic Commando המחודש נראה כמו חיה אחרת לגמרי: הוא מצויד במנוע תלת-מימדי מרשים, מתרחש לכאורה בעולם פתוח, והדמות הראשית שלו מפטפטת בקצב שהיה מרשים אפילו את סוליד סנייק.
ואולם ככל שתעמיקו בשלבים, תבינו יותר ויותר שבדברים החשובים באמת נותר המשחק נאמן להפליא לרוח אולמות הארקייד של שנות ה-80. זהו כותר פעולה טהור, ראשוני, כזה שאיננו מנסה לשלב בין ז'אנרים שונים אלא מעניק כמה שעות של אקשן נקי מכל יומרה, מהסוג שכמעט שכחנו שקיים. חלק מהשחקנים יראו בו עילוי נוסטלגי, אחרים ימצאו אותו מייגע וטרחני. לכל הפחות, Bionic Commando מצליח להתבלט בז'אנר המוצף - וזה כבר הישג מכובד לכל הדעות.
האדם המכאני
נתן ספסנר, הגיבור של Bionic Commando, ציפה להפוך לגיבור לאחר שהסכים לוותר על חלק מגופו ולהפוך ל"חייל ביוני", צבא של איש אחד הנעזר בחלקים מכאניים שונים ומשונים בכדי להפוך לחזק ומהיר יותר. אלא שהממשלה נתגלתה ככפויית טובה, ומרגע שלא נזקקה עוד לשירותיו מיהרה להאשים אותו בטענות שווא ולזרוק אותו לכלא. לאחר שכבר הספיק לאבד אמון במפקדיו, נקרא ספנסר שוב לדגל בעקבות מתקפת טירור שהחריבה עיר שלמה. הדיאלוג המהורהר והחשדני בין נתן (בקולו של מייק פייטון מלהקת Faith No More), מפקדו הישיר וסנטור קשוח שנדחף לעניינים הופך לפס הקול הקבוע של המשימות.
הגימיק המרכזי של המשחק, גם בגרסתו הנוכחית וגם בזו מ-1987, היא אחד מחלקי המתכת שאותם הסכים ספסנר לחבר לגופו – זרוע רובוטית שהחליפה את ידו השמאלית. הזרוע הזו, מעבר להיותה גדולה באופן מפלצתי ממש, הופכת את ספנסר לסוג של ספיידרמן ריאליסטי: הוא יכול "לירות" את כף ידו לעבר משטחי מתכת ואבן, ואז להתלות עליהם, לטפס למעלה, או לדלג לנקודת האחיזה הבאה.
השליטה במנגנון הזה איננה אינטואיטיבית כפי שיכלה להיות ותדרוש שעה או שעתיים של ניסוי וטעייה, ואולם בסופו של דבר ההשקעה מוצדקת, שכן בזכות הזרוע המכאנית נוכל להתמודד גם עם יריבים הרבה יותר גדולים מספנסר מבלי שנהיה בתחושה שהמשחק עושה עבורנו את כל העבודה. זו גם דרך מצוינת להגיע ממקום למקום במהירות בעיר החרבה. כמובן שהזרוע טובה להשלכת יריבים (או השלכת חפצים על יריבים), חלוקת מהלומות, ועוד שלל מהלכים מהנים שיתגלו לאורך המשחק. לצד כל זה, Bionic Commando לא מוותר על ארסנל מכובד של כלי נשק "רגילים" כדוגמת רובה סער יעיל, רובה צלפים, משגר טילים ורימונים.
גבר רגיש
בניגוד משעשע לעוצמתו הרבה של ספסנר כאשר הוא ניצב מול אויבים, מספקת סביבת המשחק מכשולים תמוהים להתקדמותו. מסתבר שחלקי המתכת המרכיבים את גופו של ספנסר רגישים מאוד לקרינה, עד כדי כך שבכל רגע נתון ניתן להתקדם רק בתוך מסדרון צר של כמה עשרות מטרים – וכל יציאה ממנו תביא למוות כמעט מיידי. אם זה לא נשמע לכם גרוע מספיק, הרי שגם מים בעומק של בריכת ילדים מהווים בעיה חמורה עבור הלוחם המכאני: חלקי המתכת שלו גורמים לו לשקוע פנימה והוא לא מסוגל, משום מה, לשחות.
בקפקום ניסוי אולי לפתור את הבעיה בעזרת מצב המשחק מרובה-המשתתפים, הכולל מצבי Deathmatch (ליחידים וקבוצתי) ו-Capture the Flag. גם כאן תוכלו להשתמש בזרוע המכאנית וכך לנוע בזריזות ולהפתיע את יריביכם מכיוונים בלתי צפויים, אך נדרשת השקעה לא מעטה בכדי להכיר את המפות השונות ואת ההזדמנויות הטקטיות שהן מציעות. יש לי הרגשה שמעט מאוד שחקנים יהיו מוכנים להעביר כל כך הרבה זמן בהתמחות בכותר שמציע בסך הכל שני מצבי משחק און-ליין, ועם יד על הלב – לא סביר שתתפתח סביבו קהילה גדולה ומקצועית במיוחד
חוויה נוסטלגית
השורה התחתונה – והמעציבה במקצת – היא שרוב השחקנים כנראה יפספסו לגמרי את מה שקפקום ניסתה לעשות עם Bionic Commando. זו כמובן זכותם: זה בסדר גמור שז'אנר הפעולה התקדם מאז שנות ה-80, וסביר להניח שאם משחקים באותו סגנון קלסי לא היו נדירים כל כך, גם אני לא הייתי מתלהב במיוחד.
ואולם במצב העניינים הנוכחי תעשיית הגיימינג מעדיפה להצמד לעונות ואופנות, וממהרת לנטוש רעיונות וותיקים, גם אם אלו היו דווקא מוצלחים. האופנה הנוכחית של ז'אנר הפעולה היא זו של משחקי עיר פתוחה (“דמויי GTA”), וחברות המשחקים ממהרות להציע חופש פעולה מלא לשחקנים, גם אם זה לא מגובה כלל בעיצוב שלבים, דמויות ואווירה המתאימים לזה.
Bionic Commando, לעומת זאת, מעדיף להתעלם מכמעט עשרים שנים של פיתוח, ומגיש לנו משחק בסיסי ודו-מימדי בתחפושת של כותר פעולה מודרני. אם זה נשמע לכם כמו רעיון נורא, עדיף שתוותרו עליו. אם, לעומת זאת, אתם מוצאים את עצמכם מידי פעם מתגעגעים לאקשן של פעם, Bionic הוא חוויה נוסטלגית שחבל לפספס.
יתרונות
אקשן, אקשן, ועוד פעם אקשן – נקי מהסחות דעת ושילובים עם ז'אנרים אחרים
הזרוע המכאנית של נתן ספסנר היא אחד הגימיקים המבריקים ביותר שנתקלתי בהם
גרפיקה מרשימה
חסרונות
עולם המשחק אולי נראה פתוח ומזמין – אך מוגבל להפליא. GTA זה לא
העלילה החלשה והבנאלית היא לא ממש תירוץ להמשיך בהרפתקה
הקרבות בהחלט עלולים לחזור על עצמם, ואם לא נהניתם בפעם הראשונה, אין שום סיבה שתהנו בפעם האלף
כך יוצא שבמהלך רוב המשחק תזכו להביט בנוף עוצר נשימה, אך לא תוכלו להגיע אליו. Bionic Commando אולי נראה כמו משחק פעולה תלת-מימדי המתרחש בעולם פתוח, אך למען האמת הוא מכריח אתכם להתקדם במסלול קבוע ומוקפד, ממש כמו המקור הדו-מימדי. זו כנראה תהיה נקודת השבירה, הרגע שבו תחליטו האם אתם מוכנים לקבל את המשחק הזה כחוויה נוסטלגית חביבה, או יצירה מיושנת ומיותרת. מרגע מסוים, בו ספנסר משחזר את מלוא יכולותיו ולא לומד עוד טריקים חדשים, נעשה המשחק רפיטטיבי למדי. או שהאקשן ימצא חן בעיניכם וישכנע אתכם לסיים את ההרפתקה, או שפשוט ימאס לכם להכנס לאותם הקרבות שוב ושוב, מול יריבים שיחזרו על צעדיהם בהקפדה.
(מועתק מילה במילה מגיימר)
ציטוט ההודעה
