הקדמה:

שאימצתם גור,זה לכל החיים,וזה לא אורח,אלא בן משפחה נוסף.
הגור כמו כל בעל-חיים הוא בעל רגשות:שמחה,עצב,פחד וכאב.
לפעמים יהיו לו רצונות שונים משלכם.
כבדו אותו ואת רגשותיו,תהיו סבלניים ותתנו לו בשפע אהבה וחום,והוא יאהב אתכם יותר.

קבלת פנים אוהבת:

כשאתם מביאים גור זה אושר,אבל לו זה פחד ובלבול רב משום שהוא רגיל להיות בחק אמו ועם אחיו.
פתאום יצורים גדולים (אנחנו חח) לוקחים אותו והוא נכנס אל הלא-נודע.
יקח להם זמן להתרגל גם אם היו בבית מחסה,כי שגרת חייו משתנה במהירות.

פינה חמה בבית:

חשוב מאוד לא לבודד את הכלב שהוא מגיע,אלא להפך.
צריך לשים לו מקום שרוב בני המשפחה מדברים/אוכלים וכ'ו....
הגור לאט לאט יתרגל למקום וירגיש בטוח,חשוב מאוד לא להזיז את מיטתו ממקום למקום,כמובן שצריך
לשמור על הנקיון ולנקות את מיטתו לפחות פעם בשבוע.

"לילה ראשון בלי אמא":

בלילה הראשון הגור יבכה משום שהוא מתגעגע לאחיו,אמו ושגרת חיים שונה שהוא חי בה.
כדי לנחם אותו תביאו לו צעצוע רך מפרווה ולדבר אליו בטונים אוהבים ורכים.
כדאי לשים אותו ליד מיטכם או בתוכה כדי לגרום לו להרדם בשלווה.
תמענו מתנועות חדות,רעש חזק מאוד וכל דבר אחר שיפחיד את הגור,נהגו בזהירות ובעדינות איתו.

גורים וחיות אחרות:

אם יש לכם חיית מחמד כבר בבית-תשגיחו שלא יריבו ותהייו ערניים.
בעל החיים הוותיק יכול להפגע רגשית שאתם מעדיפים גור חדש ולא אותו,בדיוק כמו ילדים.
הוא עלול להתחבא מתחת למיטות ולעשות בלאגן.
אל תתנו לבעל-חיים הוותיק להרגיש שהוא לא רצוי.אם הוא יעשה דבר אסור כמו צרכים בבית או לעיסת חפצים,אהבו אותו בכל מקרה ותנו לו להרגיש בטוח.
תוך זמן קצר הוא יגלה שזה לא נורא ושיש לו חבר נוסף לחיים שהוא כלב.

"אימא,אני צריך פיפי":

הגור הוא כמו תינוקות,ועוד לא יודע הרגלי נקיון.
הגור גם לא יודע לשלוט בשרירים שלו ולכן הוא לא יכול להתאפק.
פרסו עיתונים ליד הטריטוריה של הכלב,שעליהם יוכל לעשות את הצרכים.
לעולם אל תנזפו ותכו את הכלב שהוא עושה צרכים בבית,זכרו שהוא תינוק,
ואלימות פיזית ומילולית יכולה רק להחריף את המצב.
אלימות הופכת את הכלב לפחדן לכל ימי חייו,ואפילו לעשות אותו תוקפני.
תשדתלו להוציא אותו החוצה הרבה,(אחת לשעה-שעתיים)
ושבחו אותו שהוא עושה את צרכיו בחוץ.