אני חייב להגיד ששמעתי את אסף אבידן פעם ראשונה, והוא נשמע כמו חרא.
ואז פתחתי את הראש ושמעתי שוב, אבל הפעם בבית, שחיפשתי את השירים שלו שנתקעו לי בראש.
אבידן לא מכוון לפופ, זה אפשר להגיד על בטוח.
אין לו שום תבנית קבועה, ושום סגנון מוגדר, ואתם תזהו את השירים שלו רק לפי הקול שלו, הג'ניס ג'ופלין/רוברט פלאנט שלו.
אבידן באלבום מזיין את התקרה של הטונים, ושובר את הגבולות של הנורמה המלודית של השירה בבלוז רוק.
אבל זה לא רק הקול, בטוח שזה תורם לפופולריות שלו ובטוח שזה מה שנתן לו את הפירסום.
אבל הוא יודע לכתוב מילים טוב מאוד, והוא מלחין את השירים של הלהקה באופן מעולה.
השיר נושא של האלבום - Poor Boy, והעובדה שהוא הוציא את האלבום בשני גרסאות, מראים שהבן אדם יצירתי ביותר.
אבל עזבו את זה, לאף אחד לא איכפת מטריקים שיווקיים, ואם אתם רוצים להגיע לעניין.
הדיסק מצוין, אבל אבידן עוד לא הצליח לשלוט בקול שלו לגמרי, ולפעמים במקום להגיע לטונים גבוהים זה נשמע כאילו הוא מתבכיין בפוגים.
אבל נכון, שרוב השירה שלו מרעידה ומרטיטה וגורמת לכם לרצות לשמוע עוד.
כיף לשמוע את השירים שלו שפשוטים בהוויתם.
שיר הנושא הוא מזכיר בלחן את בוב דילן, כלומר ארבע אקורדים מסכנים על גיטרה אקוסטית.
אבל עובדה שאתם תשמעו אותו עד הסוף.
אני לא קניתי אותו, אני גם לא אוהב אותו מספיק כדי לקנות.
אבל אין מה להגיד, דבר כמו אסף אבידן עוד לא היה בישראל, ולא סתם קולומביה החתימו אותו על ארבע אלבומים.
8/10
שיר הנושא:
[ame="http://www.youtube.com/watch?v=2E6T4kstOf0"]YouTube - ASAF AVIDAN & THE MOJOS - POOR BOY[/ame]



ציטוט ההודעה




