מטרת הפורום, בין השאר, היא לתת ולקבל ביקורת. זה לא דבר קל, כי אף אחד לא אוהב לשמוע דברים לא חיוביים על עצמו או על עבודותיו. לתת ביקורת זה הרבה יותר קל, הבעיה היא שהביקורת שקל לתת היא לרוב – אם לא תמיד – לא בונה.
לביקורת בונה יש חשיבות בעיקר בהיעדרה (ביקורת "הורסת"). אדם שמקבל ביקורת שאינה בונה ייאטם אוטומטית לאחר מכן.
ביקורת בונה היא ביקורת שהאדם שנותן אותה יוצא מנקודת הנחה שהאדם שמקבל אותה רוצה ויכול להשתפר. היא נועדה לבנות את בטחונו, ולא להרוס אותו.
ביקורת שאינה בונה פוגעת, מעליבה, וגורמת תסכול ואטימות.
אז איך נותנים את הביקורת?
דבר ראשון, הגדירו לעצמכם מהם הסעיפים שמציקים לכם. האם האדם לא שומר על הצללה נכונה? האם הצילום לוקה בחסר? נסו לנמק כל אחד מהסעיפים ע"י דוגמאות. לאחר מכן הכינו רשימה דומה של דברים חיוביים בציורו של האדם. כשאתם נותנים את הביקורת, חשוב שיהיה לכם גם משהו טוב להגיד (איך אמרו בבמבי? אם אין לך משהו נחמד להגיד, עדיף שלא תגיד שום דבר).
את הביקורת יש לנסח בצורה עדינה.
אסור בשום אופן לתת ביקורת על דברים שהאדם לא יכול לשנות, או להטיח עלבונות אישיים ("אתה אידיוט" היא לא ביקורת בונה, וכך גם הגרסא הפוליטקלי קורקט: "אתה מוגבל בכמות תאי המוח שלך").
הביקורת צריכה להיות ממוקדת, ולא לכלול יותר מדי סעיפים. אם תפעלו לפי כל הכללים אבל תמנו בפני האדם 54 סעיפים שבהם הוא לא בסדר, הסיכוי שהוא ירצה להמשיך לקרוא אחרי הסעיף החמישי הוא אפסי.
ביקורת שניתנת בצורה קלילה והומוריסטית היא ביקורת שכייף יותר לקרוא, וקל יותר לקבל. אל תעשו "ביג דיל" משום דבר. ציינו מה לדעתם יכול היה לשפר את הסיפור בנקודות אותן כתבתם, וזכרו שזאת בכל זאת רק דעתכם.
אם האדם לא רוצה להקשיב לביקורת, אל תכריחו אותו. אי אפשר לגרום לאדם להקשיב "החוצה". תנו לאחרים לעכל את הדברים בקצב האישי שמתאים להם.
ובעיקר – אל תצפו שאחרים יציירו או יחשבו בדיוק כמוכם. עשו זאת בעין בוחנת וביקורתית – אבל גם אובייקטיבית.
ולסיכום – תנו וקבלו ביקורת ברוח טובה, מתוך רצון לעזור לאדם ולא לקטול אותו. ציור הוא דבר אישי מאוד, ואנשים שבוחרים לפרסם דברים שלהם חושפים את עצמם, ונמצאים במצב פגיע.
יש לכם תגובה שהיא לא כל כך רצינית, לא מוסברת - אל תגיבו!
F.c Maccabi Haifa
חוק חדש ורענון של כמה חוקים , כניסה חובה !
