צ'ינצילה

[DarkDevil]

צ'ינצילה הוא מכרסם קטן שמוצאו בהרי האנדים שבדרום אמריקה. הצ'ינצ'ילה היא חיה חברתית שחיה בזוגות או בקבוצות משפחתיות גדולות יותר. בסוג צ'ינצ'ילה יש שני מינים: צ'ינצ'ילה ארוכת-זנב וצ'ינצ'ילה קצרת-זנב
הצ'ינצ'ילה היא חיה פעילה וסקרנית מאוד ובעלת יכולות אתלטיות מרשימות, בהן יכולתה לקפוץ לגובה. היא משתמשת בחיכוך גופה בחול על מנת להיפטר ממזיקים והפרשות מהעור.

אורך חייה הוא בין 15 ל-20 שנה. פרוות הצ'ינצ'ילות היא אחת הסיבות לצייד צ'ינצילות בעבר. צייד רב עד כדי כך שהן היו קרובות להכחדה. היום הן מגודלות בחוות, לפעמים בתנאים אכזריים ביותר. הצ'ינצ'ילה משמשת כיום גם כחיית מחמד.

תמונה:

[Special1]

מידע כללי+היסטוריה:
הצ'ינצ'ילה היא חיה די חדשה בתודעת חובבי חיות המחמד, אך בשל פרוותה, הנחשבת לאחת הרכות והנעימות בעולם, היא הפכה מאוד פופולרית. במראה מזכירה ארנבון קצר אוזניים וארוך זנב (כ-15 סנטימטרים). גופה, ללא הזנב, נמתח לאורך 38 סנטימטרים, ראשה רחב ועיניה גדולות. צבע פרוותה במקור הוא אפור פנינה עם פרווה לבנה-צהובה בחלקי הגוף התחתון, אך כיום קיימים צבעים נוספים: כחול, לבן, בלונד וכו'. משקלה נע בסביבות קילוגרם אחד, ומשך חייה יכול להגיע לכ-20 שנים בשבי - עובדה שיש לקחת בחשבון לפני שמבצעים את ההתחייבות ארוכת השנים. עקב חמדנות האדם לפרוות הצ'ינצ'ילה, הגזע כמעט נכחד, אולם הפיכתם לחיות מחמד הצילו את הגזע. בפרוותם הסמיכה זכו הצ'ינצ'ילות בשל מקורם – בגובה של כ-5 קילומטרים בהרי האנדים בדרום אמריקה, שם שורר קור עז. רכותה של הפרווה נובעת מעצם העובדה שמכל זקיק שערה צומחות מספר שערות. האינדיאנים היו הראשונים שגילו זאת, והשתמשו בפרוותם להכנת שמיכות ובגדים. רגליהם מרופדות וחסרות הציפורניים, ומאפשרות להם לנתר ולנוע בקלות על קרקע סלעית. גם בשבי וגם בטבע הם חיות של בין השמשות (שעות בהן אין שמש חזקה). בשעות הבוקר המוקדמות והערב המאוחרות הם יוצאים ממחילותיהם לחיפוש אחר עשבים ודשא או מארגזיהם לחיפוש אחר כופתאות ואספסת.

ת ז ו נ ה:
בטבע ניזונים הצ'ינצ'ילות מעשבים, פרות, עלים, קליפות עץ של שיחים קטנים וחלקים "בשרניים" של קקטוסים, המספקים גם את מנת הנוזלים היומית. מזון מכרסמים רגיל עלול לגרום לבעיות כבד. כופתאות צ'ינצ'ילות מסוג משובח מורכבות משילוב של אספסת דחוסה יחד עם שאר דגנים, כמו שיבולת שועל, תירס וסויה. הן מכילות ויטמינים ומינרלים, החיוניים להתפתחות ולחיי היום-יום של הצ'ינצ'ילה (כל עוד לא פג התאריך המומלץ לשווק), ומעורבבים במולסה (סוג של נוזל מתוק). ארוחה יומית מזינה של צ'ינצ'ילה תכיל כ-60 גרם מזון צ'ינצ'ילות וחופן אספסת מיובשת, דחוסה ולא מרוססת. בשבי חשוב מאוד לספק מים טריים מדי יום בכמות מספקת. אם עולה הצורך לשנות סוג טוב של כופתאות, מומלץ לערבב את המזון החדש עם הנוכחי, ולהעלות את כמויותיו בהדרגה. פינוקי מזון צריכים לשמש למטרות אילוף או רכישת בטחון, אולם מינון לא נכון יכול להיות קטלני. חתיכה של תפוח או גזר, צימוקים (שגם מונעים עצירות) או חצי אגוז לוז הינם אפשרויות של כמות מספקת ליום, ולא על בסיס קבוע. גם דגני בוקר, פרות יבשים או לחם יבש אפשריים. יש להמנע מגרעינים, בוטנים, פתיתי תירס ופיצוחים. עיניים בורקות וזנב עבה הם סימנים לת ז ו נ ה טובה. ניתן לעודד תאבון בעזרת הוספת נוזלי פרות למים, אשר גם טובים למעי, כל עוד אינם מכילים חומר משלשל. את המים ניתן לנצל גם כמקור להוספת ויטמינים ותרופות בעת הצורך ובהמלצת וטרינר. אבני מינרלים מספקות מינרלים ופרוטאינים וגם מקור שחיקה לשיניים, ובכך יכולות למנוע ביקור דנטלי אצל וטרינר.

קרדיט לי , לקחתי ממספר מקומות מידע.