איך משמרים זיכרון הולך ונעלם?
לקוח מאתר יד ושם
הערה.
את השפה הרוסית מעלים ביד ושם בימים אלה אתר ברוסית
איך משמרים זיכרון הולך ונעלם?
"הבעיה היא שהניצולים הולכים ומתמעטים. בשנות ה-50 היו בארץ מאות אלפי ניצולי שואה והיו הרבה פקידים שדיברו בשפות שלהם", סיפרה סינטיה וורוצלבסקי , מנהלת פרויקט איסוף שמות הנספים בשואה ביד ושם בשיחה עם חדשות 2 באינטרנט. "היום המצב שונה. עד שנות ה-90 הייתה התמעטות של איסוף דפי עד, בשנת 2004 הוחלט על מחשוב המערכת וזה למעשה הצליח להאיץ מחדש את האיסוף".
דפי עד מאפשרים לניצולים ולקרובי משפחות הנספים לשמר את זכרם בארכיון הממוחשב של יד ושם. היום ישנם ארבעה מיליון שמות במאגר דפי העד. ביד ושם מבהירים שהנתונים היום מדויקים יותר ביחס לשנים הקודמות. "בעבר סבלנו מבעיות של כפילות נתונים, מידע שהגיע מאנשים שונים או מרשימות ארכיוניות על אותם אנשים, היום זה כבר לא קורה עם הרשימות הממוחשבות" מסבירים במוזיאון.
"כנראה שלא נגיע לשישה מיליון שמות אבל אנחנו רוצים להגיע לכל מי שעוד זוכר", אמרה וורצלסבקי. "באזורים של ברית המועצות לשעבר ומזרח אירופה חסר לנו תיעוד של הרציחות". בניסיון לתעד גם את הניצולים הרבים שדוברים שאליו הועלו תצלומים, מסמכים, עדויות וידאו, מאמרים, יצירות אמנות ומכתבים אחרונים.
מגזר חדש שלא לקח חלק בתיעוד עד השנים האחרונות הוא המגזר החרדי שלאט לאט משתף פעולה עם "יד ושם" למרות הזיקה הציונית של המוסד. התיעוד מתבצע בעזרתם של 14 מתנדבים חרדים שמצלמים עבור המוזיאון הנצחות בבתי כנסת לזכר הנספים מהחסידיות השונות, "לוחות הנצחה בבית כנסת, גם הקדשות בספרים תורניים, מכולם אפשר להוציא מידע ממש כמו דף עד, מתי האדם נולד, היכן ואפילו כיצד נספה" אומרים ביד ושם.






ציטוט ההודעה
