ביקורת יום החצאית|דרמה



ז'אנר-דרמה
שפה-צרפתית
שנה-2009
במאי-ז'אן פול לילינפלד

שחקנים
========
איזבל אדג'אני
========
דניס פודליידס
========
יאן קולט
========
קישורים לשחקנים קרדיט לוואלה

ביקורת
תביעתה של המורה סוניה ברז'רק, הדורשת ממערכת החינוך הצרפתית לקיים פעם בשנה "יום החצאית" בו יוכלו תלמידות מכל הקבוצות האתניות במדינה להגיע לבית הספר בחצאיות, מתגשמת באופן פרדוקסלי בסצנה הנועלת את הסרט"יום החצאית". בסצנה הזאת, המצלמה הנמוכה מתמקדת בחצאיותיהן וברגליהן של תלמידותיה של ברז'רק, כולן מוסלמיות שנהגו להגיע לבית הספר במכנסיים ארוכים. החצאיות שהן לובשות בסצנה אינן קצרות מדי וגם לא ארוכות מדי. הן נמצאות בדיוק על התפר בין תרבות היסטרית שמכסה נשים לתרבות היסטרית שמפשיטה אותן.


סצנת החצאיות של "יום החצאית" נועלת סרט צעקני, שטחי, גס ומרושל, שמצליח באותו זמן ממש להפנט, להפתיע ולתבוע מעורבות תמידית של הצופה. הפנטזיה המופרכת שהוא מגולל, בה מורה מתוסכלת מחרימה אקדח והופכת את תלמידיה האלימים, החצופים והנבערים לבני ערובה, נראית כמו חלומם הרטוב של מורים, הורים ושלטונות. יש משהו מעורר וטרי בפנטזיה הזאת, בשטחיות שלה ובקריאתה הבוטה לפעול בכוח כדי להיחלץ ממעגלי הקסמים בהם לכודים מתבגרים ומבוגרים, צרפתים ותיקים ומהגרים, שונאי השכלה ואוהבי ידע.




ברז'רק (איזבל אדג'אני) היא מורה לספרות צרפתית בתיכון בפרבר עני בו חיים בעיקר מהגרים מצפון אפריקה ואפריקה השחורה. ביום בו נפתח הסרט היא מנסה ללמד את תלמידיה מחזה של מולייר. כמובן שהניסיון הוא בלתי אפשרי. הקרב על מולייר נגמר מזמן ונשאר רק קרב מאסף על הסדר והמשמעת, וגם הוא עומד להסתיים בתבוסה.
אבל אז, בתיקו של הבריון הראשי בכיתה, מוס, מגלה ברז'רק אקדח. מתוך אינסטינקט היא חוטפת את האקדח, נועלת את הכיתה ומשתלטת על תלמידיה. בהתחלה היא מנסה להמשיך במערך השיעור ומצווה על התלמידים לדבר, סוף סוף, על מולייר. מסתבר שתחת איומי האקדח התלמידים יודעים על מולייר הרבה יותר ממה שרצו לחשוף. בסצנה אחת, קומית וחזקה במיוחד, ברז'רק מכוונת את האקדח לראשו של אחד התלמידים כשהוא מתמהמה במתן תשובה, ומחלצת ממנו את מולייר בכוח.

דירוג
:דירוג::דירוג::דירוג::דירוג:

לסיקור המלא לחץ