ז'אנר-דרמה
=========
שנה-2010
=========
שפה-אנגלית
=========
אורך-125 דקות
=========
במאי-רודריגו גארסיה
=========
שחקנים
נעמי ווטס, סמואל ל. ג'קסון, דיוויד מורס, אנט בנינג
=========
ביקורות סרטים
=========
ביקורת הסרט
ככל ש"
אמהות וילדים", סרטו של הבמאי רודריגו גרסיה, נפתח מבחינה תמטית, כך הוא נעשה סגור יותר מבחינה עלילתית. זו הבעיה העיקרית המאפיינת את הסרט, שחסרונותיו גוברים בסופו של דבר על יתרונותיו.
סרטו של גרסיה, שצוות מפיקיו כולל את הבמאים המקסיקאים אלפונסו קוארון ("הילדים של מחר") ואלחנדרו גונזלס אינאריטו ("בבל"), הוא מסוג הסרטים שבהם כל סצינה עוסקת בנושא המרכזי שלו, האמהות - קיומה, היעדרה או השאיפה לה. ואחרי שאנו נחשפים רק לסצינות שכאלה לאורך זמן, התחושה היא כאילו שקענו מתחת למים, וכל מה שאנחנו רוצים הוא להוציא את הראש כדי לשאוף קצת אוויר.
סרטו של גרסיה, בנו של הסופר גבריאל גרסיה מרקס, שביים בין השאר את הסרט "דברים שאפשר לדעת עליה" ופרקים רבים בעונה הראשונה של הגרסה האמריקאית של הסדרה "בטיפול", עוקב אחר סיפורן של שלוש נשים המתגוררות בלוס אנג'לס: קארן (אנט בנינג), שלפני 37 שנים - בהיותה בת 14, ילדה בת ומסרה אותה לאימוץ; אליזבת (נעמי ואטס), שנמסרה לאימוץ עם הולדתה לפני 37 שנים; ולוסי (קרי ואשינגטון), שאינה מסוגלת ללדת ורוצה לאמץ
==========================
מין מזדמן
==========================
בחלקו הראשון של הסרט, דרך אופן הצגתן של קארן ואליזבת, מתעוררת התחושה שסרטו של גרסיה מבקש לומר שהמסירה של ילד לאימוץ היא מעין חטא קדמון שהורס את חיי כל המעורבים בה. גם קארן וגם אליזבת מוצגות כנשים "פגומות", כנראה כי האחת מסרה את ילדתה לאימוץ והשנייה נמסרה לאימוץ. קארן האפרורית למראה, שלא נישאה מעולם, מוצגת כ"אשה קשה", תוקפנית ומרירה, שדוחה כל ניסיון להתקרב אליה. אליזבת, רווקה אף היא, מפגינה חזות קרה; היא מעדיפה יחסי מין מזדמנים על קשר מחייב, ומשתמשת באטרקטיביות שלה כדי ליצור מרחק בינה לבין הסובבים אותה.
גם בחירת המקצועות של שתי הנשים היא ייצוגית: לא רק שחייה של קארן אפרוריים (היא מטפלת באמה הקשישה, שיזמה את האימוץ), היא גם עובדת כפיזיותרפיסטית במוסד שיקומי; נדמה שאין כל הבדל בין מקום עבודתה למקום המגורים שלה. אליזבת היא עורכת דין מצליחה, שכדרכן של נשות קריירה רבות המוצגות על בד הקולנוע, לעתים קרובות עורכות דין, מפגינה קשיחות ויהירות בהתנהלותה המקצועית והאישית.
אנו אמורים לחשוב שהאימוץ הוא פצע שלא הגליד מעולם בחייהן של שתי הנשים האלה: קארן, שמעולם לא ניסתה לחפש את בתה ושומרת טינה כלפי אמה, ואליזבת שמעולם לא ניסתה לאתר את אמה הביולוגית. הסרט אינו מעלה כלל את השאלה מה היו האופציות האחרות שעמדו בפני קארן. האם הפלה היתה פחות פוגעת בה ובחייה, או אולי היה עדיף לה להיות אמא בגיל 14?
הסרט רק אומר שהעובדה שקארן ילדה בת אך מעולם לא היתה לאמא, והעובדה שאליזבת אינה יודעת מי היתה אמה הביולוגית הפכו את שתי הנשים האלה ל"בעייתיות". אף שהיריעה האידיאולוגית של הסרט הולכת ומתרחבת ככל שהוא מתפתח, יש בו משהו שמרני מאוד, שבא לביטוי גם בסיפורה של לוסי. סוכנות האימוץ יוצרת קשר בין לוסי לבין אשה הרה, שהחליטה למסור את תינוקה לאימוץ. רצונה של לוסי לאמץ יוצר בעיות בינה לבין בעלה, ג'וזף (דייוויד רמסי), וברור לנו מראש כיצד הסיפור הזה ייגמר.
===========================
הרס עצמי
===========================
בכלל, אחרי שהסרט פורש בפנינו את המסד האידיאולוגי שעליו הוא נבנה, הוא מתקשה להחליט מה לעשות עם סיפוריהן של שלוש הנשים שניצבות במרכזו. המהלכים העלילתיים המלודרמטיים נעשים סכמטיים יותר ויותר, והחיבור בין הסיפורים נעשה מאולץ יותר ויותר. קארן מחוזרת על ידי פאקו (ג'ימי סמיטס), עובד חדש במוסד. אף שהיא דוחה את חיזוריו בצורה מעליבה ביותר, הוא אינו נסוג - והרי הקולנוע לימד אותנו שסיפורים בין גברים לנשים שמתחילים בעוינות מתפתחים לרוב בכיוון מנוגד. אליזבת, שהתקבלה למשרד עורכי דין יוקרתי, יוצרת קשר מיידי עם פול, הבוס שלה (סמואל ל' ג'קסון), ולא ברור אם היא עושה זאת מטעמי אופורטוניזם או אפילו הרס עצמי, או מכיוון שהיא באמת נמשכת אליו.
בכלל, אופן תיאורו של הסרט את התפתחותן והשתנותן של שלוש הגיבורות שלו אינו אמין במיוחד, ונדמה מכני ושרירותי. זה נכון גם במקרה של לוסי, לכאורה הדמות "הפשוטה" ביותר בסרט. סרטו של גרסיה מתעלם כמעט לחלוטין מאופן התמודדותה עם המשבר שנוצר בחיי הנישואים שלה בשל רצונה להיות לאם. מכיוון שאין ב"
אמהות וילדים " כמעט סצינה אחת שאין לה יעד דידקטי, הצפייה בסרטו של גרסיה דומה לצפייה ברצף בתוכניות טלוויזיה כמו זו של אופרה וינפרי, ומעייפת באותה מידה. שלוש השחקניות המרכזיות של הסרט עושות כמיטב יכולתן בתנאים שמציב להן הסרט - והמיטב של אנט בנינג, נעמי ואטס וקרי ואשינגטון אינו מעט. ואולם, גם הן, כמו הסרט כולו, נדמות כנתונות בסד שמונע מהן מלהביע את כישרונן באופן ספונטני ומפתיע.
===========================
דירוג
:דירוג::דירוג::דירוג:וחצי
אימהות וילדים|דרמה
ציטוט ההודעה
