הרהורים של גבר מצוי - (דעה אישית):
כאשר מוצגות בפני הרווק ( ויכול להיות כל אחד) כעשרים נשים לבחירה, בשלב הראשון נדחק השכל אל השוליים האפלים והרגש נדרך ותופס את כל המרחב שהתפנה.
בשלב זה די לו לרווק לרפרף בקלילות על פניהן של המועמדות כדי לחוש פנימה את המיית לבו מן המבט הנכון, החם והממגנט שהרגש שלו קולט מאחת מן המועמדות, או שתיים ואפילו משלוש בנות בלבד. הרווק יכול "לפול" בקסמן של שתיים או שלוש בלבד, אבל לאהוב הוא יוכל רק אחת, ולכן, כבר בפרק הראשון עשוי הרווק שלנו לפסול מיידית למעלה משמונים אחוז מן המועמדות.
אילו היה זה תלוי ברווק בלבד, היה נותר כבר בהתחלה עם שלוש בנות בלבד, שלוש נשים שקסמו לרגש המפתה ומן הדייט הראשון היה יכול לתהות על קנקנה ואישיותה של כל אחת ואחת ולבחור את הטובה בעיניו.
אולם, וכאן מצוי המפתח לכרוניקה הידועה מראש: הרווק כפוף לתנאי הפקה שאמורים להניב 16-17 פרקים ואולי יותר. קרי, בעיקרון יודע הרווק שלנו (לא אנחנו ולא מה שערוך ומשודר) כבר מן הפרק הרביעי (אולי לפני כן) במי באמת חשקה נפשו. עכשיו מוטל עליו להיות שחקן אמיתי וללא זיוף המשחק נכונה כמי שמצוי כל הזמן בבלבול מתמשך וכלל איננו יודע במי לבחור. מן הזוית הגברית – זהו מצב בלתי אפשרי לחלוטין.
כמובן שבנסיבות אחרות, היה הרווק שלנו יוצא לדייט ומבלה לילה שלם עם כל אחת ואחת מן הבנות וזו מציאות נורמאלית לחלוטין של היכרויות אקראיות. אולם, בתנאים של הפקה, צילום ועריכה, השקעת הון באחוזה, בטיסות וכו', מחויב הרווק שלנו לתנאי הפקה בלתי מתפשרים והוא מחויב למשחק ללא דופי. וזוהי כרוניקה ידועה מראש.