בעיה עם הצבא

[RKOLegend]

לפני כחודשיים למעשה התגייסתי לצבא, עקרונית הייתי אמור להיות מגוייס ליחידה קרבית, חיכיתי לזה כמו שלא חיכיתי למש'ו בחיים שלי. אנשים
קראו לי משוגע שספרתי את הימים כדי להגיע וואלה לשרת בשביל המדינה שלי, להלחם בשבילה, לקרוע את התחת שלי בשביל להלחם. יום
לפני גיוס, קרא לי הקב''נ ובגלל בעיה משפחתית המליץ לי ב''חום'' לוותר על הקרבי והעלה אותי לכעס 41. אמרתי לעצמי לא נורא, בדוק אני אמצא
מש'ו שאני אוכל לשרת בו ולתרום. בכל זאת, צבא. זה מש'ו שתמיד חלמתי עליו וסימנתי אותו כאחד השאיפות שלי, הגעתי לגיוס ועשיתי טירונות
במחנה 80, ביום מיונים אמרו לי שאני בעצם הולך לבה''ד 20, חייל החימוש. הדבר שהכי פחות רציתי, ואני האמת אומר לכם את זה בשיא הבושה
עשיתי ת'דבר שבחיים שלא חשבתי שאני אעשה דפקתי נפקדות ולא לקחתי ת'צו, חודש לאחר מכן התייצבתי במחנה 80, קיבלתי תנאי ולקחתי ת'צו
לבה''ד 20. והנה הופה אני בבה''ד 20, מוצא את עצמי חבשן מסריח ומצטער שאשכרה אני אומר את זה, מבקש ואני שיא הרציני לראות רופא,
משקית''ש בגלל הבעיות שאותם לא גייסו אותי לקרבי, אני נתקל בקשיים מטורפים. בנוסף, הנגד הנחמד שלי סימן אותי והגעתי איתו למצבים מכוערים
של קללות וריבים. היום הגעתי לשיא השפל למעשה, הוא ביטל לי ת'אפטר (אני בהמתנה לקורס) ואני אומר לו אין לי אוכל בבית, אחים שלי רעבים,
אני צריך ללכת להביא להם אוכל, לא עיניין אותם בכלל. (אבא שלי לא מצליח להעמיד תקציב לבד ובעצם עד הגיוס אני זה שעזר לו) המפקד אמר לי
אתה לא הולך הביתה עד שלא תשפט על אתמול, אמרתי לו תשפוט אותי אין לי בעיה, רק תן לי ללכת למלות ת'מקרר ואני חוזר לפה, אני לא בורח
מהתחייבות אני עומד מאחוריי המעשים שלי וקיבלתי בומבה לפנים שהוא אומר לי אשכרה לא, באותו רגע לא חשבתי פעמיים והלכתי הביתה, קניתי
אוכל,
ואני אומר לעצמי בשיא העירעור לבוא ביום ראשון ולעמוד פנים מול פנים עם המפקדים? כשאני יודע בדוק שאני הולך לקבל חתיכת ז*ן ? בקיצור
החשק שלי לשרת בצבא ירד, אני מרגיש שוואלה שום דבר לא הולך לי, הרגשתי שפה זה פורום צבא וגיוס ואפשר לקבל פה יעוץ כי ראיתי
פה שאנשים מבינים ועברו פה חוויות עם הצבא. אני אשמח לאיזה הצעות מה לעמוד, איך לעשות, כי אני שוב אומר אני אף פעם לא הייתי נגד
הצבא והבעיות התחילו כשאני מקבל התעלמות מוחלטת מהמערכת.

[AlonMi]

טוב, אני אגיד לך דבר כזה, קיימים בצבא חארות של אנשים, כולם חיילים, חלקם בדמות סדיר, חלקם בדמות קצין והרבה גם בדמות נגד.

בניגוד למה שהייתי מייעץ לך אם הנושא היה מטופל מול קצינים, עם נגדים צריכים ללכת יותר בכח מאשר במח, כי רובם זה מה שהם מבינים.

אני כועס מאוד על אנשים כאלה שככה הם מייצגים את המערכת, בלי קשר למה אתה ומה רצית להיות, הם צריכים להיות בני אדם וגם אתה.

הייתי ממליץ לך לטפל בנושא ישירות מול הקצין הבכיר שביחידה שלך, בלי ברבורים ובלי יותר מדי דיבורים, תלך אליו ותגיד לו 'שמע אני חייב לדבר איתך, תוכל לתת לי כמה דק'?' ספר לו שאתה לא מסתדר ועם מי אתה לא מסתדר ולמה אתה לא מסתדר ומה המצב שלך בבית, תדגיש שיש לך שאיפות ומטרות (בהנחה וזה כנה כי אני לא מכיר הרבה בצריפין עם כאלה), ושאתה רוצה לעשות משהו מועיל ולא לבזבז את הזמן שלך.

אם עשית את כל המאמצים שלך, ואלו לא העלו כלום, תטפל בנושא במישורים הרפואיים של קבן, משקיות תש וכו', כל אלה יש להם כח יותר מלכל קצין. תשלח כבילות. תגרום למפקדים שלך שימאס להם ממך, בקיצור. וכמובן המפלט האחרון זה כלא/משפטים וכו', אם אין ברירות.

אני מאוד אוהב את המדינה וחושב שצריך לתרום לצבא כמה שיותר, אבל אסור לאף אחד להשפיל אותך או להתייחס אלייך בצורה לא נאותה.

שיהיה לך בהצלחה.

[RKOLegend]

קודם כל, תודה על התגובה הכנה. האמת ה3 ימים האלה היו סיוט שבהם לא רק שלא שמו עליי אלא גם הגעתי למצבים מאוד מכוערים עם הנגד
המפקד בית ספר של הקורס התערב אפילו ודחה לי ת'משפט הגעתי למצב שהנגד עמד והצמיד אליי ת'גוף ועוד דברים בסיגנון. אני אישית
מתכוון ביום ראשון לבוא לשם ולהוכיח שיש בעיות בבית וכאלה סביר להניח שיפעילו עליי ת'תנאי שקיבלתי בגלל נפקדות על דברים כאלה אבל
לא ממש אכפת לי כבר. אני באמת רוצה לשרת במדינה שלי, וכמו שזה נראה הולך להיות מלחמה עם משפטים וכלא עד שאני אקבל מה שאני
רוצה.

[ברברי]

גם אני שירתי בחימוש ויצאתי מצהל אחרי 6 חודשים אני ממליץ לך לצאת מצהל או שתילחם על קרבי

[AlonMi]

אני מכיר הרבה חברים מחימוש, עשיתי עם חלקם קורס קצינים והם אחלה אחלה של אנשים.

לא הייתי יוצא מצה"ל אלא הייתי דואג שהשירות יתאים למצב שלך בבית. בלי חימושניקים הרבה דברים בצבא לא היו זזים (תרתי משמע)

[RKOLegend]

הבעיה שאני לא יכול להלחם על קרבי אמא שלי נפטרה לפני 7 חודש, והמצב בבית חרא וזה בעצם הסיבה. יש לי פרופיל קרבי לכל דבר וזה הבעיה
בעצם. עכשיו אני לא יודע מה לעשות, ביום חמישי לא רצו לשחרר אותי הביתה כי רבתי עם הסמר שלי והייתי צריך להביא כסף הביתה כדי לקנות
אוכל (השארתי קבלה כדי להראות להם) ואני מתלבט אם ביום ראשון לבוא לבסיס וסביר להניח שיפעילו עליי ת'תנאי של ה20 יום או ריתוק... במקום
שילכו לקראתי בצורה הכי מינימאלית אני מקבל מהם רק ז**ן לצערי ואמרתי להם את זה בפנים

[TheNuts]

אני מציע שתיקח את החשבוניות של הקניות, תלך לקצין במשפט, הוא ישאל אותך אם יש מה לך מה להגיד, ותגיד לו את הדברים בצורה שאמרת לנו עכשיו. תגיד לו שאין לך שום בעיה עם הנגד או עם החוקים של הצבא, אתה עומד מאחורי מה שעשית ולא מנסה להאשים מישהו אחר, תסביר לו שניגשת לכל הגורמים ושאתה קרוע בין 2 סיטואציות, מצד אחד אתה לא יכול להיות לוחם בגלל בעיות בבית, מצד שני אתה לא יכול לעזור בבית בגלל שאתה ממתין לקורס חימוש.

תסביר לו שאתה רוצה לתרום לצבא ושאתה לא גאה בדברים שאתה צריך לעשות בשביל משהו מפגר כמו ללכת לעשות קניות כי אמרת לאחים שלך שאתה זה שתביא אוכל הביתה היום. הוא כנראה לא יגיב באותו הרגע (כי זה משפט), אז תתייחס לזה עוד לפני זה, תגיד שאתה מבין שבגלל שעכשיו יש משפט אז אתה לא תקבל התייחסות ישירה, ושבתור הקצין האחראי אתה מבקש שייקח אחריות על הסיטואציה שלך ויגיד לך אחרי המשפט איך אפשר לשפר את המצב.

[RKOLegend]

אוקיי תודה רבה על העזרה

[clicker]

בתור אחד שהיה בבה"ד 20 חצי שנה אני רק יכול לומר לך שאין מישהו שמבין אותך ואת התיסכול שלך יותר ממני.
המקום הזה מסריח, המפקדים שם (כולל הנגדים וכולל הקצינים) הם פשוט תת רמה !
כל מה שיעניין אותם זה להעביר אותך קורס טנקים ומסריח ולהעיף אותך לסדיר, יש בעיות בבית ? תפטור אותם בסדיר.

אני סירבתי להם פקודות, ישבתי בכלא, דפקתי נפקדויות ובסוף הוצאתי דרך הפסיכיאטר פרופיל 45 נפשי מה שהוציא אותי משם.

אם אתם צריך עצות איך לצאת משם דבר איתי בפרטי ... אין לי כוח למנהל פה חי בסרט כל דבר קטן שאומרים הוא טוען שזו המלצה להשתמטות