יגאל מוסינזון - מידע .
יגאל מוסינזון (1917 - 1994), סופר ומחזאי ישראלי. משתייך ליוצרי דור הפלמ"ח בספרות הישראלית. מחבר סדרת ספרי ההרפתקאות הפופולרית לבני הנעורים - "חסמב"ה".
נולד בעין גנים, מושב העובדים הראשון בארץ ישראל, סמוך לפתח תקוה; למד בקיבוץ בית אלפא ובכפר הנוער בן-שמן. חי בקיבוץ נען (1938-1950), שם נולד לו בנו, עדו, מנישואיו לאסתר. שירת בפלמ"ח, נאסר על ידי הבריטים בשבת השחורה, ובמלחמת השיחרור שירת כקצין בגדוד 54 של חטיבת גבעתי. בין השנים 1952 - 1954 היה דובר המשטרה. לצד כתיבתו הספרותית, עבד מוסינזון במהלך חייו כרועה צאן, פועל בניין, שוטר ועוד; את נסיון חייו העשיר שילב בספריו.
כצבר, נמנה מוסינזון על דור סופרים ראשון של בני הארץ הידוע בכינוייו הנרדפים "דור תש"ח", "דור הפלמ"ח", "דור בארץ", אשר נציגיו הבולטים הם משה שמיר, ס' יזהר וחיים גורי. מחזהו "בערבות הנגב" (1948), הוצג בהצלחה רבה ב-1949 על ידי תיאטרון הבימה בכיכובה של חנה רובינא. בשנות ה-50, כשהיה בשיא הצלחתו הוצגו במקביל למחזה זה שני מחזות נוספים שלו, "אלדורדו" ו"קזבלן" (עובד והופק על ידי חיים חפר ומנחם גולן כמחזמר קולנועי בכיכובו של יהורם גאון ב-1973). בעקבות הצלחתו החליט להקים תיאטרון משלו, "סדן", אך נסיון זה לא עלה יפה ובסופו של דבר הותיר את מוסינזון עם חובות כספיים למשך תקופה ארוכה.
באמצע שנות ה-50 פירסם רומן, "דרך גבר", שעניינו חיי הקיבוץ ובו תיעד לא מעט מהמתרחש בקיבוץ נען שבו חי. חברי הקיבוץ הגיבו בזעם ומוסינזון נאלץ לעזוב את הקיבוץ.
מוסינזון נחשב לדמות מוכרת וססגונית בחיי הבוהמה הישראליים בשנות ה-50 וה-60. פרשיות האהבה שניהל סיפקו מקור לא אכזב לרכילויות שמילאו את דפי העיתונים והצהובונים של התקופה. הוא נשא לאישה את דוריס סורוקה, בתו של מליונר אמריקאי אשר נישל אותה מנכסיו בשל נישואים אלו. כאשר שהה בארה"ב אף נטען כי היה לו רומן עם השחקנית המפורסמת מרלין מונרו.
בשנת 1961 יצא מוסינזון יחד עם העיתונאי צבי אלדובי בשליחות שנועדה להביא מידע על מקום מחבואו של מרטין בורמן, עוזרו של היטלר. משימתם של השניים היתה לחטוף בספרד את הנאצי הבלגי ליאון דגרל, לשעבר חבר ארגון "צלב האש". השניים נעצרו ונשפטו. אלדובי ריצה שלוש שנות מאסר, ואילו מוסינזון עצמו שוחרר.
מלבד מחזותיו חיבר סיפורים קצרים רבים ורומנים היסטוריים. מגוון יצירתו כולל למעלה מ-50 ספרים לילדים ולמבוגרים. לפופולריות גדולה זכתה סדרת ספרי ההרפתקות לנוער שכתב, "חסמבה" (ראשי תיבות של "חבורת סוד מוחלט בהחלט"). את הספר הראשון בסדרה, אשר פורסם ב-1950, כתב מוסינזון בעקבות סיפור שחיבר בעבור בנו, עדו, אותו שכל במלחמת יום הכיפורים.
הסדרה "חסמב"ה" תיארה את קורותיה של חבורת נערים המסייעת לארגון ה"הגנה" בתקופת המנדט הבריטי, ולאחר קום המדינה נרתמת לסייע גם במאמץ המלחמתי. תחת מעטה של עלילת הרפתקאות, שיקפו בעצם הספרים את הנרטיב הציוני והאתוסים הנגזרים ממנו, בהתאם לרוח התקופה - קידוש מושג "החבורה" ורוח ה"אנחנו", עשיית צדק חברתי, טיפוח מנהיגות ונכונות להקרבה עצמית. עם סיומה, מנתה סדרת חסמב"ה 44 ספרים שזכו למעמד קאנוני בספרות הילדים והנוער העברית.
יגאל מוסינזון הוא אביהם של העיתונאית רנן מוסינזון והכדורסלן גיל מוסינזון, מנישואיו לחנה. הסופרת דבורה עומר היא אחייניתו.
ציטוטים
"השם 'חסמב"ה' נולד בתת-הכרתי עוד כשהייתי ילד. באותם ימים ארגנתי את קבוצת הכדורגל של שכונת נורדיה, ששיחקה נגד קבוצת שכונת שפאק. חיפשתי אז שם מתאים לקבוצה, שיהווה מעין קריאת קרב מדרבנת. חיפשתי וחיפשתי ובסוף - הידד! מצאתי: 'מרץ'. ואמנם, כשהסתערו החבר'ה שלנו על שפאק הם צעקו בלי הרף 'מרץ, מרץ, מרץ!' ועל פי רוב ניצחו. כשכתבתי את 'חסמב"ה' הראשון שלי, ב-1950, חיפשתי שוב שם שיהיה קליט, קצבי וייחרט בראש כאותה קריאת קרב. לבסוף החלטתי 'חסמב"ה' שהם ראשי תיבות של 'חבורת סוד מוחלט בהחלט'".
על מקומה של סדרת חסמב"ה במכלול יצירתו: "אמת חסמב"ה זהו חלק חביב - אך שולי - ביצירתי. בימי חלדי כתבתי ספרים חשובים הרבה יותר. אם לאדם יש מטע - ודווקא הגויאבות הן שהצליחו בו משום מה והניבו יבולי-שיא, כלום יתכחש לענבים ולפרי ההדר - הלא זה יהיה ממש אבסורד! וחוץ מזה ראוי שנדע כולנו, פעם אחת ולתמיד, שהחיים אינם 'חסמב"ה' למבוגרים!".
"אני מיסודי חקלאי. כזה נשארתי. עם דחף להפרות חלקות טובות ברומן, בשיר, במחזה, בהמצאות, באלף ואחד דברים".
לכתבה המלאה -
http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-...eeYaan,00.html
ציטוט ההודעה
