סרטו של שמוליק מעוז, "לבנון", הוא אחד הסרטים המובילים בהתמודדות על פרסי האקדמיה האירופית לקולנוע לשנת 2010. בטקס חלוקת הפרסים שיתקיים בעוד כחודש, יתמודד הסרט על פרסים בשש קטגוריות, כך נודע אתמול לאחר שהנהלת האקדמיה פרסמה את רשימת המועמדים הסופית שלה לשנה זו. סרטו של מעוז יתמודד על פרס הסרט הטוב, על פרסי הבימוי, התסריט, העריכה והצילום, וכן על פרס תגלית השנה - מועמדות שפורסמה כבר בחודש שעבר. זו הפעם הראשונה שסרט ישראלי מועמד למספר כה גדול של פרסים בתחרות זו.
"לבנון", המבוסס על חוויותיו של הבמאי ממלחמת לבנון הראשונה, מתרחש ביום הראשון למלחמה, ועוקב אחר קבוצת חיילים ישראלים בטנק שנשלח לסרוק יישוב עירוני עוין בלבנון. הסרט פרץ לתודעה האירופית לאחר שזכה בשנה שעברה בפרס אריה הזהב בפסטיבל ונציה, ובכך היה לסרט הישראלי הראשון שזכה בפרס זה. לאחר מכן השתתף בפסטיבלים נוספים ויצא להקרנות מסחריות במדינות שונות. אף שבישראל לא זכה בפרסי אופיר מרכזיים ולא בהצלחה בקופות, הקרנותיו ברחבי אירופה ובארצות הברית זיכו אותו בביקורות מהללות.
הסרט היחידי המחזיק השנה במספר מועמדויות גדול יותר לפרסי האקדמיה מסרטו של מעוז הוא "סופר הצללים", סרטו של רומן פולנסקי, המועמד לשבעה פרסים. סרטו של פולנסקי הוקרן בבכורה בפסטיבל ברלין האחרון וזיכה שם את יוצרו בפרס הבמאי הטוב ביותר - זכייה שעוררה עניין רב מכיוון שפולנסקי היה נתון אז במעצר בית בשווייץ ולא בא לקבל את הפרס. הסרטים הנוספים שיתמודדו על פרס הסרט הטוב הם "הסוד שבעיניים" הספרדי-ארגנטיני בבימוי חוסה קמפאנלה, "סול קיטצ'ן" הגרמני בבימוי פאטי אקין, "Honey" הטורקי בבימוי סמיח קפלנולו, זוכה פרס דב הזהב בפסטיבל ברלין האחרון; "Of Gods and Men" הצרפתי בבימוי קזבייה בובואה.
רק ב-2004 פתחה האקדמיה האירופית את שעריה לפני הקולנוע הישראלי, לאחר שנים של סירוב. מאז נרשמו שתי זכיות: ב-2007 זכה ששון גבאי בפרס השחקן הטוב ביותר על הופעתו ב"ביקור התזמורת", ובמאי הסרט ערן קולירין גרף את פרס תגלית השנה.
טקס חלוקת הפרסים של האקדמיה האירופית יתקיים השנה באסטוניה ב-4 בדצמבר. כ-2,300 חברי האקדמיה יתבקשו לבחור את הזוכים בקטגוריות השונות. עוז אמר כי שמח לשמוע את הבשורה על המועמדויות ומציין כי הוא מתכנן עכשיו לשבת ולכתוב את סרטו הבא, שיהיה קומדיה שחורה. לדבריו, הדבר שהכי הפתיע אותו היו "התגובות של קהל צעיר בכל מיני מדינות באירופה. המון אנשים שראו את הסרט אמרו לי שהיו בטוחים שהחייל הישראלי הוא מין קילר כזה שמסתובב בעזה ויורה בילדים, ופתאום כשראו את ‘לבנון' הם הבינו שהוא אדם כמוהם, חושב ומתלבט, שמתמודד עם קונפליקטים ועם מצבים שנכפים עליו. מוזר לי שבחו"ל קונסולים של ישראל תמיד אומרים לי שהקרנה אחת של הסרט הזה שקולה לשנה של אירועי הסברה שלהם, ואילו פה בארץ, רבים, במיוחד בטוקבקים, אומרים על הסרט שהוא שמאלני ואנטי ישראלי".






'עכבר העיר'