שינוי ענק ומהיר - מסוג של טום בוי אבוגבר להפך ההפוך, אבל לא שלמה עם זה.
אני כרגע לומדת בכיתה ט'.
מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד שיחקתי כדורגל, הייתי יותר טובה כמעט מכל הבנים, אתלטית, מסתובבת עם בנים.
ביסודי הייתי הכי מקובלת שיש, כולם אהבו אותי, קיבלו אותי גם בנים וגם בנות - אבל אתם יודעים, יסודי כולם תמימים ולא מבינים מהחיים שלהם.
היו לי המון חברים ביסודי חחח כאילו חברים חברים, לא ידידים ותמיד קיבלו אותי כמו שאני.
עכשיו עליתי לחטיבה.
בכיתה ז' הייתי אבוגבר אחושילנג - שיחקתי כדורגל עם הבנים, לא ידעתי איפור מהו ולא ידעתי איך להתלבש מה לעשות עם השיער לא כלום - פשוט גבר.
היו לי חברות אבל פחות קיבלו אותי, היו הרבה יותר כינויי גנאי - אבל זה לא הפריע לי.
בסוף כיתה ז' התחלתי לשחק כדורגל בליגה של בנות.
בכיתה ח' הייתי יותר נשית והכל אבל עדיין שיחקתי כדורגל. באמצע השנה החלטתי שאני צריכה לוותר על האהבה הכי גדולה שלי - כדורגל ולהפוך לנשית.
אז זהו, עכשיו אני באמת אהודה על כולם, אני נראית מצויין, חולה על שופינג, איפור, שיער, היגיינה והכל - והמון מתחילים איתי - נונסטופ.
עכשיו, אני מאוד אוהבת את המקום שלי אבל מצד שני למרות שאני בנבחרת אתלטיקה ואני אדירה במה שאני עושה - כבר הפסקתי.
אני לא עושה שום ספורט, ירדתי ברמת הכושר שלי בצורה אדירה, למרות שסופסוף אני מרגישה שאני באמת אישה שלא מתפעלים כמו פעם שהיא מצליחה להחזיק על המתח 8 שניות ושהיא כבר ממש חלשה - כמו כל אישה, באמת שעכשיו שאני חושבת על זה אין לי מושג איך פעם היה לי הכח לרוץ לחטוף מכות וליפול על הגב ולהמשיך לשחק.
כמה שאני אוהבת את עצמי עכשיו - ככה כואב לי שנטשתי את הספורט וירדתי ברמת הכושר בכמעט 100%.
אני בזבוז. כולם אומרים לי שאני בזבוז.
אני בין הספורטאיות הטובות בצפון - והמדליות והתחרויות אתלטיקה,כדורגל,כדורעף,טניס וכל המורים והמדריכים לספורט שהיו לי מוכיחים את זה.
עכשיו, אני כנראה אתחיל לשחק כדורעף שוב, אבל כל פעם אני דוחה את זה ודוחה, ומתחילים להיות לי צדדים בגוף.
למרות שכולם אומרים לי שזה שטות ויש לי גוף מהמם - ובאמת יש לי בלי להשוויץ כואב לי על מה שאני מתחילה לעשות לו.
אני באמת לא יודעת מה לעשות .....
ציטוט ההודעה
