טוב אז אני רואה מלא ילדים ונערים/נערות שכותבים את כל מה שרע להם ושהם לא יודעים מה לעשות אז החלטתי לספר לכם את הסיפור שלי וככה אולי אני יוכל לעזור לכם ואולי תוכלו לקחת דוגמה
מאז שנולדתי הייתי חסר ביטחון וחסר חברים.ביסודי הייתי כמו ילד כאפות וכולם היו מרביצים לי ויורדים עליי.הכרתי ביסודי כמה חברים והם התחילו להציק לאחי אז זי***תי אותם מכות והייתי על סף השעיה.עברתי למקיף וכולם היו פרחות וערסים ששנוא רוסים.אני הכרתי כמה חברים אבל הם היו נצלנים והם היו יורדים עליי.במקיף התאהבתי בילדה אחת והיא סירבה לי וזה הוריד לי עוד יותר את הביטחון.ככה היה לי קטע עם 3 בנות וכולן סרבו לי!.הייתי מסתובב בהפסקות לבד ולא היו לי חברים.בכיתה ט עברתי בית ספר והיה לי את אותו הסיפור והיו מציקים ומרביצים לי.
אבל אז התעצבנתי רבתי שוב מכות והייתי על סף סילוק שוב.וכרגיל הכרתי חברים נצלנים שיורדים עלי.היה לי נמאס מזה שאני כאפות והתחלתי להשתנות מבחינת מראה חיצוני.התחלתי להתאמן ולעשות ספורט.אחר כך התחלתי למצוא לי חברים חדשים ומצאתי ויש לי עכשיו אחלה חברים והם לא נצלנים מסריחים.אם השינוי החיצוני בא השינוי הפנימי :הביטחון העצמי עלה ותפסתי אומץ.עכשיו אף אחד לא מציק לי יותר ולא נוגע בי.
בקיצור חברים תאמינו בעצמכם ולא באף אחד אחר.ברגע שתאמינו בעצמכם אתם תצליחו ותשתנו.מהאמונה בה השינוי.מהאמונה בא השינוי מהשינוי באים החברים.מהחברים בא ועולה הביטחון העצמי(שזה גם קשור לאמונה עצמית)ומשם באים הידידות והיציאות אם החברהזהו זה הסיפור שלי ואם תצטרכו עזרה או משהו אני יוכל לעזור לכם בפרטי או כאן וזהו
מקווה לתגובות
ולסיום משהו מצחיקתמונה לפני:
תמונה אחרי(טוב אני לא מתאמן הרבה חח)
והערה:אולי חלקכם זוכרים אותי מאשכולות קודמים פשוט הלך לי המשתמש אז פתחתי חדש(בקשר ל3 הילדים ולכיתה שהיתה נגדי והחרם נו אתם יודעים מי שיודע יודע)







ציטוט ההודעה
