אמור - "הכהן הגדול מאחיו"
והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומילא את ידו וגו'.
הביטוי "הכהן הגדול" דיו כשלעצמו לציין את מעלת הכהונה הגדולה, וכך הוא מופיע גם כן בבמדבר לה, כה, כח. אך כאן נוספה המילה "מאחיו" המילה "מאחיו" מתייחסת כפי הנראה לקטע הקודם, בו מדובר על אחיו של הכהן הגדול, הלא הם הכהנים ההדיוטות. גם הם מוזהרים על טומאת מת ועל שאר איסורי הכהונה, אך איסורים אלה נדחים אצלם במצבים מסוימים. כהונה נדחית – וחייבת להידחות – באבלם של שבעת הקרובים: אשה, הורים, בן ובת, אח ואחות. כשאר כל העם מוזהרים גם הכהנים על קרחה בשערם ועל שרט בבשרם, שמשמעותו היא האיסור לשאת אות של קיימא המבטא את המוות. אך כשאר כל העם רשאים הםלבטא את הצער ואת האבל על ידי הזנחה זמנית של שער הראש ועל ידי קרע בבגד. תחושת הצער אף חייבת למלא את ליבם באנינות, ובהיותם אוננים אסורים הם לעבוד במקדש – סמל התחייה של העם, ואם עבדו בו עבודתם פסולה.
בית דין של שבעים ואחת – הנציגות הלאומית העליונה – ימשחוהו בשמן המשחה וירשוהוה ללבוש בגדי כהונה גדולה.
מכאן ואילך הרי הוא מייצג את האידיאל המוסרי החיובי העליון, שיוגשם על ידי כלל האומה. מכאן ואילך אין הכהן הגדול נחשב עוד לפרט בפני עצמו, אלא אם יתפוס את ענייניו האישיים מנקודת מבטה של האומה והרעיון הלאומי; ובמקום שהוא נדרש לבטאו באופן חיובי אין נדחה הוא מפני שוםדבר אחר. הרעיון הלאומי איננו מכיר את המוות – "אין ציבור מת" (עיין מסכת תמורה דף טו).
ברעיון הכללי הנצחי גם היחיד שחי למענו נוטל חלק באלמוות המתקיים כבר בעולם הזה, בכל נימה טהורה של חייו שהושלמו בנאמנות הרי הוא שזור לנצח עם נצח האומה. בפעילות נפשו האצילה בעולם הזה יוסיף לחיות בו גם כאשר תסיר מעליה הנשמה את הגוף שהיה מתהלך בו עד עתה.
משום כך, זה דינו של הכהן "הגדול מאחיו" : הרי הוא עומד בפסגת הכהונה בישראל, ומייצג את ממלכת הכהנים; האומה יצקה על ראשו שמן משחה ובכך הקדישה אותו להיות שאול להשם; לאחר מכן הלבישוהו בלבוש הלאומי המבטא את שלמות המידות, למען יהיה לה לאות ולמופת; בראשו של זה לא ייראה אות האבל והצער של ההזנחה, ואפילו לא באורח זמני, אפילו אבדה לו אבדה קשה לא יראה את עצמו קרוע בבגדיו; אפילו מת האדם הקרוב לו ביותר אסור לו להתקרב אל המת (אולם אפילו כהונה גדולה נדחית מפני מת מצוה); אפילו בהיותו אונן אל יעזוב את תפקידו ואת משמרתו, שכן עליו ליצג בכל זמן את שלמות החיים ושמחתם.
אולם אין פירושו של דבר, שעליו להתגבר ולהדחיק רגשות אנושיים, אבדן היקר שבבני משפחתו אל יעבור עליו בלא זעזוע הלב. על הכהן הגדול להיות למופת ולדוגמה גם בשלמות חיי הנישואין והמשפחה, ואין כל שבח באדישות קרירה.
על אף שהוא מקריב אונן, אינו אוכל מן הקדשים, ואע"פ שאינו פורם כדרך שבני אדם פורמים – שהרי אינו מבטא את הקרע בעולמו על ידי קריעת הבגד בחלקו העליון סמוך לצוואר, בכל זאת הוא פורם משהו מלמטה בשולי הבגד.ואע"פ שאינו הולך אחר המיטה עם המלווים, הוא הולך אחריהם מרחוק עד לשער; תמיד נכנס לרחוב לאח שהמלווים כבר יצאו ממנו.
אולם שעה שהלב נתון בצער, והדעה נתונה לחידלון ומוות, עליו להורות ביתר שאת את כוחם של החיים ושמחתם.
ציטוט ההודעה
