כמה זמן לא כתבתי שיר מלא..ממש שתי בתים...כמה זמן לא הקלטתי..
למען האמת השיר הזה כבר מוקלט...אבל הביצוע ממש לא משהו..הוא נחמד ולא יותר..
אז אני יעבוד עליו עוד קצת...בינתיים רק פירסום של ליריקה
לא עוד סיוטים, שנימשכים כמו סרט ישן
חבול על הסטריוטיפ , שאני עוד רגשן
אפשר אולי לעשות "חבול בסטריאוטיפ" או אולי נגיד... "נקלע לסטריאוטיפ"
מזומן, למה שהולך וגודל כמו כדור שלג
איך המזומן מתקשר? צריכה להיות כאן מילה שמקשרת אותנו לבית הקודם ויוצרת אפקד של סיעור מוחות, אולי "מרגיש מוכן"
הילד, כבר גדל והיתרחב איתו השלד
הילד כאן מתקשר למנטאליות ומרגישים שיש לו משמעות שונה, אבל צריך פירוט כאן
שאוגר את הכאב, פורק ליריקאלית
אולי אפשר במקום פורק ליריקאלית, כדי שיתאים לפנומנאלי לעשות פורק כ"כ ליריקאלי או משהו בסגנון
אומנם הכתיבה בנאלית, אך אני פנומנאלי
עדיף כאן נגיד "אמנם אני כותב בנאלי" כי זה מתחרז יפה יותר
אמוציונאלי, על רגשות מטען שרק תופח כלפייך
תעשה תופחים או גדלים במקום תופח
עינייך-פנייך עוד נירתע ממלבושייך

קורות חייך, אינם דומים לשלי - קטועים
שרוטים על אותו הגלובוס של חיים שפויים
שפויים נותן הרגשה שטוחה מדיי, אולי משוגעים...
עולים-יורדים עד שמגיעים עד הלום
הרוב זה ירידות, הזיעה קרה מתעורר מעוד חלום
חביב, תשאיר ככה אולי
החיוך קופץ, כי הסרט עודנו שחור-לבן
החיוך קופץ לא מרגיש לי טוב... תשנה אולי נגיד למשהו שיחבר אותנו חזרה לירידות ולזיעה... "החיוך שהתנפץ כי הסרט שחור לבן" נשמע חביב
ולאופציה הראשונה אני פונה אל הקברן
חח אהבתי
שייקבור את כל הפילים שמתעדים את חיי
פילים לא טוב, חיה אחרת או משמעות אחרת... נגיד תעשה "מסרטות שמתעדות את חיי" או "מצלמות שמתעדות את חיי"
חוליותיי שבורות, זועק עד מתיי? אלוהיי...
מחייך על השאלות שיש לי לִשאול
משהו כאן לא מסתגל, אולי... מתסכל בגלל שמחייך לא מתקשר לשאלות האלו והוא צריך לבחון אותן... "מסתכל ב\על השאלות שיש לי לשאול"
על מכחול אופטימי, עוד נימצא בתוך השְאול
סביר אבל נשמע לא נכון... תסדר כאן אולי נגיד, "על בחור אופטימי שמרגיש כלוא בשאול" כי זה מתקשר לנו לבית הקודם על הבחורה
הדיכאון שחדר אל הוורידים שלי, אילף אותי אליו
אולי במקום אילף צריך ניגוד יותר חזק, אולי קמץ או חיבק
מוכן לקרב מולך, ואת לידי-גופי שרב

חיוך מתכת, כי אני עוד לא יהיה מי תהיי ביכלל
לא אוהב, אולי נגיד... "חיוך קריר, כי אני לא יודע מה תהיי בכלל"
על חורפים יבשים, כמו בנאדם מקולל
"על חורפים" לא מרגיש טוב, צריך משהו יותר זורם... אולי חופים או מדברים, אזורים...
מרגיש מוסתר בין העלים היבשים

מחובר לטבע הפנימי שלי, כי הסימנים חוזרים ונשנים
הולכים ונקטעים או הולכים ונעלמים או נקטעים ונעלמים? כדי להרוס את הרצף שנותן תחושה טובה ואז לעבור לסיעור הבא
קלישאות קשורות טבועות בתוך הים השחור
על חוף הים כתוב 'ייזכור' נישמר עלייך עוד עול
תוהה אם למעול, לרמות שתאהבי אותי בשקר
אומנם זהו שמי, אך תומך באמת שכיום ניראת כאפר
ואני לא יודע אם כדאי לי להיצטער על טעויות
בזכות אותם שטויות ניחרטו הזיכרונות
עונות חולפות, אני עוד כותב על מה שאני לא מרגיש
בשנייה שחלפה את כל הטקסט הזה לפח אני משליך