בס"ד

בפרשתנו הקב"ה מצווה אותנו על מצוות השמיטה,מצוות האמונה.

המצווה הכי קשה לקיום,אדם עובד שש שנים בשדה שלו הוא מכיר כל פינה כל עץ בשדה שלו ובשנה השביעית השדה לא שייכת לו,השדה הופכת להפקר.ועוד יותר גרוע,מה אדם יאכל?האדם יפחד שלא יהיה לו מה לאכול ,לא יהיה לו פרנסה וכו'...
איך אפשר לקיים מצווה כזאת?זה מה שנקרא אמונה,מי שבוטח בקב"ה לא יעבוד בשנה השביעית ובשנה השישית יראה שיהיה לו פי 3 יבול.

נאמר שעל זה שישראל לא שמרו את השמיטה יצאו לגלות 70 שנה,ובמקום אחר נאמר שעל זה שישראל לא למדו תורה יצאו לגלות 70 שנה.יש פה סתירה לא?

לשם מה נועדה השמיטה?בשנת השמיטה לא עובדים אז לכל האנשים יש זמן ללמוד תורה,בשנת השמיטה כל הבתי מדרש היו מלאים,כי ללימוד תורה נועדה השמיטה.אבל כשישראל לא שמרו על השמיטה בשנה השביעית הם המשיכו לעבוד ואז הם לא למדו תורה ובגלל זה נאמר בגלל שישראל לא למדו תורה הם יצאו לגלות ולמה הם לא למדו תורה?כי הם לא שמרו על השמיטה.

שבוע טוב