
נכתב במקור על ידי
_יעל_
אני רוצה לשתף אתכם בקטע מתוך ספר שאני קוראת ("מאדים האדום", למי שמתעניין).
הספר אינו מתיימר להיות ספר דת/מדע, וגם אני לא מתיימרת להיות מדענית/רבנית. אני משתפת אתכם בהשקפה שלי, אתם מוזמנים להביע את דעותיכם בנושא.
"תראי, לכל הסיפור הזה יש היסטוריה. מונותיאזם הוא מערכת אמונות שהופיעה בחברות רועים קדומות. ככל שהתלות שלהם ברעיית צאן הייתה גדולה יותר, גדלה הסבירות שהם יאמינו באל רועה. קיים מתאם מדויק, את יכולה למפות ולראות. האל הוא תמיד זכר, החברות האלה היו פטריאכליות. יש סוג של ארכיאולוגיה, אנתרופולוגיה- סוציולוגיה של הדת, שמבהירה את כל זה- איך זה התפתח, על איזה צרכים זה ענה".
פיליס הביטה בו בחיוך קטן. "אני לא יודעת מה לומר על זה, ג'ון. זה לא עניין של היסטוריה, אחרי הכל. זה עניין של אמונה".
"את מאמינה בניסים של ישו?"
"הנסים אינם מה שחשוב. לא הכנסייה או הדוגמה שלה חשובות. ישו עצמו, הוא הדבר החשוב".
"אבל הוא רק המצאה ספרותית", חזר ג'ון בעקשנות. "משהו כמו שרלוק הולמס או הסייר הבודד. ולא ענית על השאלה שלי בנוגע לנסים".
"פיליס משכה בכתפיה. "אני רואה בקיומו של היקום נס. היקום וכל מה שנמצא בו. אתה יכול להכחיש את זה?".
"בטח", אמר ג'ון. "היקום פשוט קיים. אני מגדיר נס כפעולה שבבירור מפרה חוקים פיזיקלים מוכרים".
"כמו נסיעה לכוכב אחר?".
"לא. כמו החייאת המתים".
"רופאים עושים זאת כל יום".
"רופאים מעולם לא עשו זאת".
פיליס נראתה נבוכה. "אני לא יודעת מה לומר לך ג'ון. אנחנו לא יודעים הכל, וזו תהיה שחצנות להעמיד פנים שכן. הבריאה היא מסתורית. לתת למשהו שם כמו "המפץ הגדול" ואז לחשוב שיש לך הסבר- זו לוגיקה כושלת, חשיבה רעה. מחוץ לחשיבה המדעית הרציונלית יש שטח נרחב של תודעה, שטח חשוב יותר מהמדע. אמונה באל היא חלק מזה. ואני מניחה שיש לך או אין לך את זה" היא קמה. "אני מקווה שזה יקרה לך". היא יצאה מהחדר.
"אנשים במעבדה יכולים להיות הגיוניים לחלוטין- אתם צריכים לראות את פיליס צולבת את המסקנות שהעמיתים שלה מסיקים מהנתונים! ואז פתאום הם מתחילים להשתמש בכל מיני טריקים של נואמים, התחמקויות, חשיבה מעורפלת, כאילו היו אנשים אחרים".
האם הדת איננה נוצרה על מנת לענות על הצרכים של האדם? לענות על הרצון להבין "למה"?
המדע מנתח את הדברים. המדענים יוצרים חוקים מתמטים ופיזיקלים שמאפשרים לנו לנתח את התופעות שאנו מכירים וכך להסיק מסקנות לגבי תופעות אחרות.
הדת מאוד יהירה, היא מעמידה את האדם במרכז. היא נותנת לאדם סיבה לקיומו של העולם.
ואולי התשובה היא הרבה יותר פשוטה, אך בני האדם לעולם לא יוכלו לתפוס אותה?
הדת, אחרי הכל, היא שאלה של אמונה.