לימודים (16) יא'

[Beatz]

טוב בקצרה, שורה תחתונה בלי כל הסיפור..
אני רוצה לדעת איך לשמר את המוטיבציה של תחילת הלימודים,
שאתה מגיע לשנה חדשה ונותן את כולך ונהנה מהלימודים..

אז איך לשמר אותה למשך כל השנה את ההתלהבות הזאת והרצון ללמוד ?!?!
כי בדיעבד מה שקורה לי זה שהאנרגיה הזאת נכבית אחרי כמה שבועות, חודש במקרה הטוב..

[XsonicX]

שאלה ממש טובה, פוסט מעניין!

בשביל לנסות ולעזור לך, אבקש ממך לחשוב כרגע על החופש הגדול.
נכון שיום הלימודים האחרון שלך מסתיים אתה פצצת אושר? אשכרה חודשיים של סתלבט מתחילים, לעשות מה שבא לך איך שבא לך, לצאת או לישון באיזו שעה שבא צלך הרי אין לימודים מחר שלוחצים עליך כמו טמפון.

ועכשיו בננו, כמה זמן "פצצת האושר" הזאת נמשכת משמתחיל החופש הגדול? יום, יומיים, שבוע גג?
אצלי זה נעלם בערך ברגע שאני זורק את התיק בחדר כשיום הלימודים הסתיים (עוד לפני שהתחיל החופש).

מתי שיגרת החופש הגדול המשעממת הזאת תופסת מקום ונפח אצלך?

[.Mojo]

אני כל הזמן נזכר בחופש הגדול כאילו הוא רק הסתיים אתמול, וזה עוזר לי לפעמים לחשוב כאילו זאת תחילת השנה > מה שמקושר אצלך (וגם אצלי) לאנרגיה ללמוד.

[kongi]

הפתרון הכי טוב שאני יכול לתת לך למוטיבציה.
זה להנות מהדרך.
ההנאה מהדרך זה ישש אני מצליח אני מרגיש שאני יכול.
לשכנע את עצמך שזה מעניין.
דרך אגב אני הולך להתחיל עכשיו שנה ראשונה באוני' ואני בטוח שזה תופס גם לי.
עוד דרך זה פשוט לעשות ולעשות וללמוד וברגע מסויים זה יהיה הרגל.
וכבר לא יהיה את הקטע של צורך במוטיבציה כי זה פשוט חלק ממך.
עניין ההרגל הזה עזר לי המון במבחנים בתקופת התיכון.
ההרגל שיש רגע מסויים שאתה אומר לעצמך "אני רוצה להצליח, אז אני חייב לעשות את זה עכשיו עד שאני מסיים הכי טוב שאני יכול".
הבעיה שהייתה לי שה"חייב" הזה הגיע לפעמים כמעט מאוחר מידי אך תמיד הספקתי.(אז מה אם לא ישנתי לפעמים גם בבגרויות זה כמעט דפק אותי שהתחלתי מאוחר מידי , לפעמים גם מזל תופס).
בפסיכומטרי לעומת זאת החייב הזה היה מההתחלה ונמשך עד המבחן עצמו כמעט בלי חוסר מוטיבציה רק בגלל שהחלטתי שאני פשוט צריך ללמוד לא משנה מה כי אני רוצה להתקבל כי זה האופציה שהשארתי לי וזה מה שאני מאמין שמתאים לי.
והתקבלתי אז יאללה תן הכל.
שים לב להתמקד קודם בחשוב ובזמן שנשאר בטפל יותר.(לפעמים לא תדע מה יותר חשוב וזה קצת בעייתי)
לדוגמא במטמטיקה לבגרות למדתי רק את מה שאני חזק בו לפי הבחירה ואת השאר לא למדתי בכלל וגם כמובן לא עשיתי.
(לדוגמא ל-007 לא למדתי בכלל מרוכבים ואת הזמן שהיה לי השקעתי יותר באנליטית ובווקטורים).
כן גם פה אולי זה קצת הסתמכות על המזל אבל זה יחסית שולי-> בפיסיקה לדוגמא לפי מה שהבנתי מהמורים שהיו לי לפעמים נותנים שאלה שלא מצפים שיענו עליה כי היא קשה מידי ולכן יש צורך ללמוד את כל החומר ולדעת לבחור אך פה גם עשיתי בחירה והיצירתיות והחשיבה הצילה אותי.
בספרות עשיתי קיצוץ גדול ויכל ליהיות מצב שאני מתחיל מ-75 או משהו כזה אך גם פה היה לי מזל והיה לי בדיוק על מה שלמדתי.
עוד עצה טובה זה לא לדחות דברים.
אתה יודע שאתה צריך לעשות משהו פשוט תעשה אותו.

דרך אגב החייב הזה תופס לכל תחום בחיים.
אם אתה רוצה להתחיל אם מישהי פשוט תגיד לעצמך שאתה חייב לדבר איתה ולך תדבר איתה.
אם אתה רוצה כסף תגיד לעצמך שאתה חייב לעבוד ותלך מיד לעבור.(או כמה שיותר מהר).

[ChainSir]

היי קונגי
ממש מזדהה איתך ועם כל מה שכתבת. לא היית יכול להסביר את הדברים כמוך, אבל אני נמצא באותה סיטואציה.
מתחיל ללמוד לתואר ראשון בסוף החודש. המוטיבציה אצלי תבוא בגלל משהוא שאני ממש רוצה ונהנה ממנו, אפילו שחלק מהקורסים אני מאמין שיעברו בקטע של אני חייב וללמוד "בכוח". אבל המוטיבציה באה מהתמונה הכללית של מה שאני רוצה ומצפה מעצמי להגיע אליו.
מה שביץ מתאר פה זאת גם בעיה שאני מתמודד איתה בגלל ההפרעות קשב וריכוז שלי, אני מאבד עיניין מהר, אבל מאז האימון אישי שעברתי אני מקבל מוטיבציה מאמונה עצמית והחיזיון שלי של הדברים שאני רוצה להגיע אליהם. מדמיין בהתלהבות את הסוף של התהליך... עם זה למבחן, אם זה לסיום שנה א', עבודה על פרוייקט... וכו'...
אז אפשרי בשבילך ביץ נגיד לחלק את השנה ליעדים לציפיות ומה יכול להיות לך כיף בכל תהליך עד לסוף השנה.

[Beatz]

אין לי מושג איך מצטטים פה כמה הודעות אז אני יענה לפי כינויים..

סוניק, בערך חודש וחצי.. אני נהנה בחופש =]

קונגי, אם הבנתי נכון אתה אומר להכריח את עצמי עד שזה יהפוך להרגל?

צ'ייןסיר, בתאכלס זה ביטז אבל שיהיה ביץ חח.. בנינו זה משהו שאני די חייב אותו לא ממש רוצה, אתה נמצא בשלב שאתה בוחר מקצוע שאתה רוצה אני עוד לא הגעתי לשלב הזה של החיים, מה שכן אני לא יודע עד כמה זה יעזור, אני ינסה לדמיין את סוף התהליך..

[kongi]

אין לי מושג איך מצטטים פה כמה הודעות אז אני יענה לפי כינויים..

סוניק, בערך חודש וחצי.. אני נהנה בחופש =]

קונגי, אם הבנתי נכון אתה אומר להכריח את עצמי עד שזה יהפוך להרגל?

צ'ייןסיר, בתאכלס זה ביטז אבל שיהיה ביץ חח.. בנינו זה משהו שאני די חייב אותו לא ממש רוצה, אתה נמצא בשלב שאתה בוחר מקצוע שאתה רוצה אני עוד לא הגעתי לשלב הזה של החיים, מה שכן אני לא יודע עד כמה זה יעזור, אני ינסה לדמיין את סוף התהליך..

לא בדיוק.
מה שהכי עבד לי ולא בקטע של סבל.
היה.
1-לשכנע את עצמך שזה מעניין/כיף/...
2-להבין שאתה חייב לעשות את זה עכשיו.
3-לקחת את זה כאתגר.
4-לעשות מה שצריך לעשות בלי לחשוב יותר מידי כלומר פשוט לעשות.
וגם אם קשה לך קח את זה כאתגר.
אתה צריך לשאוף ל-4 כי אז לא תיהיה תלוי לא בעייפות ולא במצבי רוח ולא בשום תירוץ אחר.

היי קונגי
ממש מזדהה איתך ועם כל מה שכתבת. לא היית יכול להסביר את הדברים כמוך, אבל אני נמצא באותה סיטואציה.
מתחיל ללמוד לתואר ראשון בסוף החודש. המוטיבציה אצלי תבוא בגלל משהוא שאני ממש רוצה ונהנה ממנו, אפילו שחלק מהקורסים אני מאמין שיעברו בקטע של אני חייב וללמוד "בכוח". אבל המוטיבציה באה מהתמונה הכללית של מה שאני רוצה ומצפה מעצמי להגיע אליו.
מה שביץ מתאר פה זאת גם בעיה שאני מתמודד איתה בגלל ההפרעות קשב וריכוז שלי, אני מאבד עיניין מהר, אבל מאז האימון אישי שעברתי אני מקבל מוטיבציה מאמונה עצמית והחיזיון שלי של הדברים שאני רוצה להגיע אליהם. מדמיין בהתלהבות את הסוף של התהליך... עם זה למבחן, אם זה לסיום שנה א', עבודה על פרוייקט... וכו'...
אז אפשרי בשבילך ביץ נגיד לחלק את השנה ליעדים לציפיות ומה יכול להיות לך כיף בכל תהליך עד לסוף השנה.

אני כאשר אני מסתכל על הסוף של התהליך הוא נראה לי תמיד רחוק מאוד.
זה מקשה עלי.
לכן אני פשוט מאמין בעצמי שאני אסיים את זה ולא חושב על זה יותר מידי ופשוט עושה.
ובזמן ההווה עושה מה שאני יכול כדי להשיגו.
וכן אמרת פה משהו מאוד נכון.
שאם קשה לך תמיד אתה צריך להזכיר לעצמך את המטרה.
בפסיכומטרי המדריך אמר לנו שכל פעם שהוא חיפף הוא הלך למראה ושאל את עצמו
" אתה באמת רוצה להצליח? אתה באמת רוצה להוציא את הציון X?"
זה עובד אבל זה על כוח סבל.(ברור שמתישהו זה ניהיה הרגל)
אני יכול לבטיח לך שלפי מה שאני עשיתי מהבגרות השנייה בהיסטוריה אפילו נהנתי קצת.
קודם למצוא את מה שכיף/חיובי בדבר-> תמיד יש
ואז להנות ממנו.