לקראת האוסקר – רגע, קודם רקע
נתחיל מהתחלה? הכל התחיל בארוחת ערב סולידית, אך נוצצת. השנה: 1929. המקום: מלון "רוזוולט" בהוליווד. האירוע: טקס חלוקת פרסי האקדמיה האמריקאית לקולנוע. מחיר כניסה: 5$. ההפתעה: אין. רשימת הזוכים פורסמה 3 חודשים קודם לכן.
הפוטנציאל העצום הטמון באירוע המכנס את השמות הגדולים בקולנוע היה על הקיר וכבר בשנה השנייה רשימת הזוכים פורסמה רק בערב האירוע ואת המאורע סיקרו כל העיתונים הגדולים בארה"ב. ב-1953 הטקס שודר לראשונה בטלוויזיה והיום הוא מועבר ברשתות השידור של למעלה מ-200 מדינות.
ב-1941, אחרי ששנה קודם לכן ה"לוס אנג'לס טיימס" פרסם את רשימת הזוכים במהדורת הערב לפני הטקס, החלה האקדמיה לשמור בקנאות על רשימת הזוכים וכך נפתחה מסורת המעטפות הסגורות שנפתחו רק עם הכרזת הזוכה. מאז אותה ארוחת ערב ב-1929, חולקו למעלה מ-2,700 פסלונים זהובים.
הטקס נדחה מהתאריך המקורי שנקבע לו שלוש פעמים בלבד במשך 83 שנות קיומו; פעם ראשונה ב-1938 בשל שיטפונות בלוס אנג'לס, פעם שנייה ב-1968 בעקבות הלוויתיו של מרטין לות'ר קינג וב-1981 בגלל ניסיון ההתנקשות בנשיא ארה"ב דאז, רונלד רייגן. אף מלחמה לא הצליחה להוריד את הכוכבים מהשטיח האדום.
ב-2001 הסתיימה בנייתו של אולם "הקודאק" בהוליווד שנבנה במיוחד לטקסי האוסקר וכמושב האקדמיה. באותה שנה, וייתכן שעם תליית תמונות הזוכים במשכן החדש, נשמעו קולות מתלוננים על אפליה וגזענות באקדמיה לאור מספרם המצומצם של זוכי אוסקר אפרו-אמריקאנים. כך קרה שדנזל וושינגטון והאלי ברי לקחו את פסלוני השחקנים במקום ראסל קרואו על "נפלאות התבונה" וניקול קידמן על "מולן רוז'". מבחינת האקדמיה זה היה מחיר זעום להרגעת הרוחות – ראסל קרואו זכה רק בשנה קודם לכן על "גלדיאטור" (ולא כל כך מהר ייתנו לאוסטרלי להחזיק בתואר "שנתיים ברציפות") ואת ניקול קידמן פיצו ב-2002 על תפקידה ב"השעות".
אז איך זה עובד? כל שנה בחודש נובמבר מתחיל המרוץ לרשימת המועמדים ב-25 הקטגוריות השונות. המפיקים, המפיצים, האולפנים והיחצנים שולחים מארזי די וי די והזמנות להקרנות מיוחדות לכל 5,755 חברי האקדמיה כך שכשיגיעו טפסי ההצבעה לבחירת המועמדים לביתם בסוף דצמבר הם ידעו למי לתת את קולם. כל חבר אקדמיה רשאי בשלב זה להצביע רק בקטגוריה השייכת לענף אליו הוא משתייך – במאים מצביעים לבמאים, שחקנים לשחקנים, צלמים לצלמים, ו... הבנתם את הרעיון. קטגוריית "הסרט הטוב ביותר" היא היחידה בה כולם רשאים להצביע. בתחילת ינואר, טפסי ההצבעה נוחתים במשרד רואי החשבון "פרייס ווטרס קופר" ובשבוע השלישי, המועמדים הסופיים לאוסקר מוכרזים בשידור חי.
לאחר הכרזת המועמדים, נשלחים אל החברים טפסי הצבעה סופיים וכעת הם יכולים להצביע בכל הקטגוריות מלבד אלה של הסרטים הקצרים, הזרים והדוקומנטריים המחייבות צפייה בכל הסרטים המועמדים. הטפסים נשלחים שוב אל "פרייס ווטרס קופר" והתוצאות הסופיות מודפסות ומוכנסות למעטפות סגורות שייפתחו רק ברגע האמת. שני אנשים בלבד יודעים את תוצאות ההצבעה וניתן לצפות בהם צועדים בגאווה על השטיח האדום בערב הגדול כשמזוודת ג'יימס בונד מאוזקת לידיהם.
רוצים להיות חברי אקדמיה? זה פשוט וקל. כל שעליכם לעשות הוא להוכיח לועדת המושלים שאתם בעלי הישגים יוצאי דופן בתחום הקולנוע ולקבל חסות משני חברי אקדמיה המשתייכים לאותו ענף אליו אתם מתבקשים להצטרף. מייל קצר לשפילברג וסקורסזה ואתם בפנים. דרך קצרה יותר היא פשוט לזכות באוסקר... חייבים לזכות, מועמדות לפרס תקנה לכם המלצה בלבד. אולי בגלל זה ג'ים קארי ייבב ב-2005 על במת האוסקר כשלא קיבל אפילו מועמדות על הופעתו ב"מופע של טרומן". "לזכות באוסקר זה לא הדבר הכי חשוב בעולם" ניסה לשכנע את עצמו, "זה כבוד רק להיות מועמד... אוי אלוהים".
'סרט'
ציטוט ההודעה
