אז יש לי איזו בעיה אשר אני רוצה לשתף אתכם, בעיה שתוקעת אותי בפיקאפ ולא מאפשרת לי להתקדם כמו שצריך לאן שאני רוצה להגיע.
אז אני בן 16 לומד בכיתה י"א, והמצב החברתי שבבית הספר (שזה כולל מי החברים, כמה חברים וכו) בעצם משקף את מי שאתה ואת מה שאתה,
"תראה לי את חבריך, ואגיד לך מי אתה".
ובכן, מצבי החברתי בבית הספר, ובכלל בעולם שלנו הוא לא מזהיר, כמובן שהוא לא רע אבל אני רוצה יותר.
אז אנחנו 6 חברים טובים מאוד, שיוצאים ביחד לכל מקום, נפגשים כל חמישי ושישי, מסתובבים, יוצאים ונהנים.
אבל, עד כמה שהחברים האלה חושבים שהם זורמים, הם לא באמת כאלה, הם לא בעד מסיבות, הם לא בעד להכיר אנשים חדשים, הם לא בעד לצאת החוצה מהשכונה המעאפנה שלנו בצפון (שאלו אותי כמה פה איפה בדיוק אני גר, אז בקרית ביאלק..) ולראות עולם, ובקיצור הם לא זורמים כמו שהם חושבים, ולי זה נמאס.
אני רואה שהמצב הזה לא מקדם אותי לשום מקום, אנחנו כל הזמן אחד בתחת של השני, גם בבית הספר, וגם מחוצה לו, אנחנו פשוט לא נפרדים אחד מהשני, וזה לא תורם לי.
התשובה המתבקשת לשאלה שלי היא "תתנתק מהם ותלך עם חברים אחרים שיש לך" אז זהו, אין לי עוד חברים טובים ברמה כזו שאני אצא איתם למסיבה ואבוא לבתים ריקים של חברים שלהם, הכל בגדל אהלן אהלן בבית ספר, מה נשמע וזהו.
זאת אומרת שאני עמוק בבוץ, בבור שכרגע אני לא רואה לו תחתית, והמצב לא טוב בקיצור.
מה גם שהחברה האלה לא "נחשבים בשכבה" בדיוק כמוני, אנחנו חברים טובים ונחמדים, אבל אנשים נגיד יופתעו לראות אותנו לפתע פתאום במסיבה, זה יראה להם לא טבעי (בקיצור, אנחנו חנונים חבר'ה, אני אוריד את המסיכה של "אני פיקאפר" כי אמנם אני יוא לסארג' ושטויות, אבל אני חנון במסכה נקודה.)
אז את האמת אני אומר, אין לי כל כך מה לעשות, אני בן אדם חברותי ואנשים נקשרים אליי מהר, אבל אני לא יודע איך פתאום אני אגיע ל"מאגניבים" של השכבה, או בכלל באזור בו אני גר, כמו שאמרתי זה בור ללא תחתית, קשה לאנשים לראות אותי בלי אותם חברים.
בקיצור, הבהרתי את הבעיה, אשמח מאוד לעזרה מכם, מה אתם עשיתם? איזה שלבים עליי לעשות בפיתוח תדמית חדשה?
תגובות כמו
-" תשתחרר תתחיל לדבר איתם" לא יעזור, נו באמת אם זה היה ככה הייתי עושה את זה ממזמן



.







