בכפר קטן, על גדת היאנג צ'ה, בבקתה דלה, גר זוג סיני. הם מצאו את פרנסתם בקושי ובעמל רב. הבעל עיבד שדה אורז קטן והאשה גידלה חזיר אחד וכמה תרנגולות בחצר. עם הזמן הפכה גם האווירה בבקתה לדלה בחמימות ונטולת אושר.
יום אחד חזר הבעל מעבודתו בשדה כשהוא עייף, רעב וגבו כואב. לפני דלת הבקתה עמדו שלוש נשים זקנות.
"מי אתן? מה אתן רוצות?" שאל הבעל.
"אנחנו עייפות וצמאות, נשמח לכוס תה או אפילו כוס מים." ענתה אחת הזקנות.
"מי אתן?" שאל שוב הבעל. "למה אינכן נכנסות?"
"אני כסף" ענתה האשה הראשונה.
"אני בריאות" אמרה השניה
"אני אהבה" אמרה השלישית
"איננו יכולות להיכנס ללא הזמנה" הסבירה כסף.
"כנסו, כנסו" הזמין אותן הבעל.
"אתה יכול להזמין רק אחת מאיתנו." ענתה בריאות
"תרשו לי להתייעץ עם אישתי?"
הזקנות דישדשו לצד כדי לפנות את הגישה לדלת. רק אז ראה הבעל את הקשיש, כולו מקומט ומעוות מזיקנה, יושב על המדרגה כשהוא נשען על מקלו.
"מי אתה?"
"אני המלווה שלהן" חרק הקשיש "שמי אושר"
הבעל עבר בזהירות ליד הזקן ונכנס לבקתה. הוא סיפר לאישתו על האורחים העומדים בפתח.
"את מי נזמין?" שאל
"נזמין את כסף. אולי היא תתן לנו פרנסה בשפע ולא נצטרך לעבוד כל כך קשה."
"אולי עדיף להזמין את בריאות? אולי היא תוכל לתת לנו את הילד שאנחנו כל כך רוצים?"
"לא. אני חושבת שצריך להזמין את אהבה. אולי היא תגרום לנו לחזור ולהרגיש את האהבה שחשנו כשהתחתנו"
"נזמין את אושר." החליט הבעל "אולי הוא ילמד אותנו לשמוח בחלקנו וכך נוכל להזדקן בכבוד."
פתח הבעל את דלת הבקתה והזמין את אושר להיכנס. להפתעתו, דישדשו ובאו אחריו גם כסף, בריאות ואהבה.
"איך זה שכולכם נכנסים? אמרת שרק אחד או אחת יכולים להיכנס!" טען הבעל לפני כסף.
"זה פשוט." חרק הקשיש. "כשאתה מזמין אושר לתוך ביתך, אהבה, בריאות וכסף תמיד מתלוות אליו"



ציטוט ההודעה
