אמונה והוכחות לקיום אלוקים
קודם כל עלינו לשאול, מה זאת אמונה?אמונה אצל אומות העולם משמעה "אמונה עיוורת". ביהדות לעומת זאת, למושג אמונה משמעות שונה לגמרי. אמונה ביהדות פירושה "אמון" - ביטחון הנובע מידיעה (וכפי שנאמר גם בתורה עצמה: "וידעת היום והשבות אל לבבך").
אנו סומכים ובוטחים בשכלנו והגיוננו שיש בורא לעולם, שתורתו אמת, ושחכמיו גאונים אנשי אמת. אני מאמינים בכך, אנו סומכים על כך, אך מאמינים מסיבות רציונאליות ולא מסיבות רגשיות (שימו לב שכל הדתות בעולם עובדות על רגש ואמונה עיוורת, ומכאן ניתן לדעת מייד שהן שקריות. היהדות היא הדת הרציונאלית היחידה בעולם המציעה הוכחות לוגיות והיסטוריות לאמיתותה).
עיקרי האמונה ביהדות ניתנים להוכחה לוגית, היסטורית ומדעית. האמונה היהודית צריכה להיות מורכבת משניים - ידיעה שכלית וביטחון פנימי. את החלק השני ניתן להשיג אך ורק על ידי לימוד התורה בקביעות, שמירת המצוות, תפילה, קשר עם רבנים והכרת תלמידי חכמים המקדישים את חייהם לא-לוהים. רק אז ניתן להבין מדוע "קירבת א-לוהים לי טוב".
ולגבי קיום א-לוהים, הנה מספר הוכחות לחיזוק.
1) ההוכחה הראשונה: הסדר.
נתאר לעצמנו שהיינו חיים לפני אלפי שנים, ומוצאים לפתע שעון מן העתיד! כמובן שלא היה לנו מושג איך המכונה המורכבת הזאת הגיעה לפה, גם לא היינו יודעים מי יצר את זה. מתוך סקרנות היינו חוקרים את השעון, ועם הזמן מבינים שגלגלי השיניים נועדו לסובב את המחוגים. המחקר שלנו גם היה מגלה לנו שהשעון משתמש בסוללה עבור כח, ועם הזמן היינו מבינים שגלגלי השיניים נועדו לסובב את המחוגים העדינים. קרוב לודאי שעם התקדמות המחקר היינו מבינים שהשעון נועד להראות את השעה. אולי לא היינו יודעים מי יצר את השעון, אך היינו יודעים בוודאות שיש יוצר לשעון. לא תיתכן חוכמה בלי חכם.
עכשיו, בדרך דומה אנו מביטים על היקום הגאוני שלנו, על חוקי הפיזיקה והכימיה (אותם לומדים מדענים במשך מאות שנים באמצעות משוואות מורכבות), על אטומים, ומולקולות, ומהירות האור, ומערכת השמש, ומחזור המים, וכח המשיכה, והכח החזק והחלש, וכו'. כל המדענים מודים שהיקום מורכב מאוד, והם עצמם עוד לא מבינים את כל סודותיו. לא ניתן להתכחש לחוכמה הנצפית בבריאה, ולכן חובה עלינו להסיק שיש יוצר חכם מאוד מאחורי היקום. זו ההוכחה הפשוטה ביותר לקיומו של א-לוהים.
2) ההוכחה השנייה: יש מאין.
מבחינה מדעית הוכח שהיקום מתפשט, וחומרים דועכים, מה שמוכיח שהיתה ליקום התחלה. העולם שלנו לא תמיד היה, אלא נוצר בנקודת זמן מסויימת בעבר. עם זאת, מובן לנו שכלום לא יכול ליצור כלום, ולכן היה חייב להיות יוצר אשר ברא את כל הקיים.
הבורא שיצר את היקום הוא ודאי איננו חומרי, כי הוא היה לפני היקום, והוא יצר את החומר יש מאין. מכאן אנו יודעים שהבורא הוא רוחני. אנו גם יודעים שהבורא יצר את החלל וחוקי הטבע, ומכאן שהבורא עצמו אינו כפוף לשום חוק ואין לו שום גבול. כך אנו יודעים שהבורא הוא אינסופי, כי אין לו גבולות. אנחנו גם יודעים מכאן שהבורא הוא אחד, בגלל שמי שאין לו גבולות גם לא יכול להיות שניים (שני גופים הם תמיד מוגבלים אחד ביחס לשני). עם היקום נברא גם הזמן, ומכאן שהבורא יצר גם את הזמן. מכיוון שהבורא יצר את הזמן, הוא עצמו אינו כפוף לזמן, כך שאין לו התחלה והוא נצחי. זוהי למעשה הוכחה מאוד חזקה לקיומו של א-לוהים אינסופי שאיננו מוגבל.
3) ההוכחה השלישית: מגביל ומוגבל.
כל דבר שיש לו גבולות צריך סיבה. מישהו קבע את הגודל של החדר שלך, ואת הגודל של הבניין בו אתה גר. באופן דומה היה חייב להיות מי שקבע את הגודל של היקום, את הכמות של החומרים, את חוקי הטבע וכן הלאה. בגלל שהיקום מוגבל לחוקים, מוכח שיש יוצר אשר הגביל אותו למימדיו. זוהי הוכחה פשוטה לקיומו של הבורא.
4) ההוכחה הרביעית: חוקיות.
כאשר חומר מתנהג תמיד באותו אופן, ניתן לראות בכך חוקיות. לכאורה. אותו חומר נשלט בידי כח אחר המחייב אותו להתנהג תמיד באותו האופן. ביקום שלנו אנו רואים חוקיות, ולא אקראיות. ביקום קיימים חוקים, כמו כח המשיכה, הכח החשמלי, הכח החזק והכח החלש באטומים, וכיוצא באלה. חוקי הטבע הם הגדרה ממשית לגמרי, מכיוון שהטבע כולו מתנהג באופן מסויים. קיימת חוקיות ביקום, ומכאן ההוכחה שכל היקום כולו נשלט בידי כח שמגביל אותו להתנהג בצורה מסויימת ולא בצורה אחרת. מתוך החוקים אנו למדים שהשליטה של הבורא חלה על כל היקום כולו, והוא נמצא בכל מקום ובכל זמן ביקום. החוקיות גם מלמדת אותנו שמי ששולט ביקום אינו חומרי בעצמו, בכוחו לשלוט בחומר, ועל כן הוא אינו חומר בעצמו. זוהי הוכחה נוספת לשליטתו של א-לוהים ביקום.
5) ההוכחה החמישית: תוהו ובוהו.
ללא החוקים ביקום, היה הכל נעלם. קיימים כוחות מתואמים המקיימים את האטומים - בלעדיהם היו החלקיקים מתפזרים, והיקום היה ריק. קיימים כוחות חשמליים המחברים בין מולקולות ובין אטומים - בלעדי כוחות אלו לא היה קיים אפילו חומר אחד ביקום כולו. קיים גם כח הגרביטציה היוצר פעולות גומלין בין חומרים שונים (כמו השמש, העולם והירח) - בלעדי כח זה היו המבנים מפוזרים ביקום ללא שום תיאום ויכולת להכיל חיים. למעשה הכח השולט ביקום הוא גם מי שמקיים את היקום. בלעדיו היה היקום נעלם לתוך שממה של חושך וריקנות. מכאן אנו למדים שמי ששולט ביקום הוא גם יוצר היקום, כי בכוחו הוא מקיים את היקום כולו. החוקים ביקום מלמדים אותנו שהשולט ביקום הוא גם יוצר היקום, כי בלעדי כוחו התמידי המחזיק את היקום, היה היקום נעלם לתוהו ובוהו מוחלט. זוהי הוכחה נוספת לקיומו של א-לוהים ששולט ביקום.
6) ההוכחה החמישית: הנשמה.
האדם הוא היצור היחיד שיש לו בחירה חופשית. כל בעלי-החיים פועלים על פי טבע מולד (אינסטינקטים). הנמלה לא לומדת כיצד ללכת בשורות, הציפור לא לומדת כיצד לעוף, והאריה לא חושב פעמיים לפני שהוא טורף זברה. כל היצורים החיים פועלים על פי הוראות יצרן קבועים. רק לאדם יש בחירה חופשית מה לעשות, האם להיות צדיק או רשע, והאם להתנגד לרצונותיו החומריים. האדם הוא היצור היחיד ששואף לרוחניות ולדת ולמציאות גבוהה מהחומר. הטבע החומרי לעומת זאת יכול לפעול רק בשתי דרכים, על פי חוקים קבועים, או באופן אקראי. אך הבחירה של האדם לעומת זאת היא חופשית, האדם אינו מוגבל בבחירה שלו, והוא גם אינו בוחר באופן אקראי. מכאן מוכח שהאדם אינו חלק מהטבע, והוא אינו חומרי בעצמו. בגלל שלאדם יש יצר טוב ויצר רע, תבונה ומצפון, ובחירה חופשית, ושאיפה לצדק ולאמת, ורצון למשמעות - אנו למדים שיש באדם נשמה בלתי חומרית, ומכאן שהיקום החומרי נברא עבורו. הנשמה של האדם הגיעה ממקור רוחני אשר הכניס אותה בתוך גוף חומרי, וזהו כמובן הבורא.
7) ההוכחה האישית: האמונה.
האדם הוא למעשה היצור היחיד ביקום שיכול להבין שיש לו בורא. אם האדם היה רק חיה, אז או שהוא היה מאמין או שהוא היה כופר, אך לא היתה לאדם יכולת של אמונה ושל כפירה. האדם למעשה בוחר האם להאמין או לכפור בבורא. לבעלי חיים אין היכולת הזאת ללמוד את היקום ולבחור בדת. רק יש לאדם יכולת להבין שיש א-לוהים, אך מי נתן לו את היכולת הזאת?
הטבע הוא כמובן חומרי, והטבע לא יכול לתת לאדם את מה שאין לו. השאיפה של האדם לרוחניות והיכולת של האדם להכיר בבוראו ולכפור בו מגיעה ממשהו גבוה יותר - מהיוצר עצמו. עצם היכולת של האדם להאמין או לכפור מוכיחה שהאדם נברא בידי בורא אשר מנסה אותו בעולם הזה. הבורא נתן לאדם את היכולת להכיר בקיומו, ומכאן שהוא מצפה מהאדם להסיק על קיומו. רק הבורא יכל לתת לאדם את היכולת להאמין או לכפור בו. וזהו אחד הנסיונות הגדולים ביותר של האדם בעולם הזה.
ישנן עוד הוכחות רבות לקיומו של א-לוהים, וההוכחות הללו נאמרו על קצה המזלג. ניתן לקרוא עוד במאמרים הבאים:
להכיר באמת תוך חמישה צעדים: http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=111167
איך הוכיחה התורה שיש א-לוהים: http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=111166
דו-שיח על תורת האמת: http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=111165
אמיתות התורה - הוכחה היסטורית: http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=111164
וכדאי מאוד לצפות בהרצאות הבאות כדי ללמוד את הנושאים לעומק:
1. גוף האדם, 2. הוכחה מהטבע 3. הבריאה, 4. השמים,
5. אבולוציה, 6. מוות קליני, 7. פרופ' אורבך: בריאה ומדע,8. מבול, מאובנים ויהדות, 9. היקום בעיני המדע והקבלה,10. הרב זמיר כהן: אמיתות התורה, 11. ארכיאולוגיה,12. הרב יצחק פנגר: מירוץ הלפיד - אמיתות התורה
* * *
זכרו גם את מה שאומרת התורה - "שוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים".
עליך להבין, שאת האמת יש לחפש רק אצל אנשי אמת. האנשים הכופרים בא-לוהים מזלזלים באמונה כי הם אינם רוצים להאמין, הם לא רוצים להתחייב, ולכן הם משתמשים בכל מיני פילוסופיות בתור תירוצים כדי להתכחש לאמת. מה שאתה צריך לשאול את עצמך הוא, עד כמה האמת פשוטה?
אתה רואה את החוכמה שבעולם, ואתה מבין מיד שיש בורא אדיר ונפלא. אתה מבין שהאדם הוא יצירה מדהימה ולכן הבורא צריך להשאיר לו הוראות יצרן. אתה רואה שעם ישראל הוא העם היחיד שמעיד על התגלות אלוקית למיליונים, ולכן אתה יודע שהבורא התגלה לעם ישראל.
כמובן שתמיד אפשר להתפלסף, אבל זה לא נובע מחיפוש אמת. וכמו שאמר לי אחד מרבותי פעם - "מי שחיפש את האמת כבר מצא אותה, ומי שלא מצא אותה - לא באמת חיפש אחריה".
האמת היא פשוטה מכדי להתווכח עליה, וברגע שאתה מבין עד כמה היא ברורה מאליה, אין לך טעם להמשיך ולשמוע מה יש למתכחשים לומר ולתרץ כנגד האמת הזועקת.
לדעתי ההוכחות הפשוטות ביותר הן גם האמיתיות ביותר. לא צריך להיות גאון כדי לגלות את האמת על החיים - מספיק להיות ישר ואמיתי עם עצמך. האמת פשוטה מכדי להתווכח עליה, אך השוחד (הרצון האישי והדעות הקדומות) מסוגל לעוור גם את עיני החכמים.
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי NBemet
