ספוילר:
שנותיה הראשונות
ארזי נולדה בקיבוץ כברי שבגליל המערבי בשם ירדנה פייגנבאום. אביה, דוד פייגנבאום, היה איש אצ"ל שעלה ארצה מגרמניה וישב אף בכלא בתקופת המנדט הבריטי. אמה, איבט לואינגר, ילידת העיר שטרסבורג בצרפת, היא אשתו השלישית. תחילה גרה המשפחה בקיבוץ כברי ולאחר מכן ב-1953, כשהייתה ארזי כבת שנתיים, עברה המשפחה להתגורר בחיפה, שם גדלה והתחנכה.
בחיפה פתח אביה דוד חנות קטנה למוצרי חשמל. לקוח קבוע של אותה חנות היה המלחין אפי נצר, באותה עת מנהל "להקת בית רוטשילד". הוא הציע לדוד לשלוח את בתו לבחינות ללהקה שהוא מנהל. בגיל 17 הפכה ירדנה לסולנית להקת "בית רוטשילד" ואף הוציאה במסגרתה את השיר הראשון שלה, "בואי אמא". אל אחת מהופעות הלהקה הגיע סא"ל ישי עמרמי, ראש אגף החינוך של הנח"ל דאז. הוא התרשם מארזי הצעירה ושריין במיוחד עבורה מקום בלהקה הצבאית שתחת פיקודו, להקת הנח"ל.
[עריכה]שנות השבעים
ארזי החלה את שירותה הצבאי בשנת 1969 בלהקת הנח"ל בתוכנית "שא לשלום (בהיאחזות הנח"ל בסיני)" אשר הניבה להיטים כמו "הבן יקיר לי", "בהיאחזות הנח"ל בסיני" ו"שיר לשלום". הסולו הראשון שלה בתוכנית היה בשיר "סלח המפקד". במהלך שירותה הסדיר הכירה את עמוס טל שיר שהיה אז מפקד הלהקה ונישאה לו בשנת 1972 כשהייתה בת עשרים, אך הם התגרשו סופית ב-1978. בין חבריה הנוספים לתוכנית בלהקת הנח"ל ניתן למנות את גידי גוב, מירי אלוני, דני סנדרסון, לאה לופטין, אפרים שמיר, רותי הולצמן, אלון אולארצ'יק, תמי עזריה ומאיר פניגשטיין. לאחר סיום התוכנית ארזי החלה לבלוט בתור סולנית הלהקה ואף חתמה על הארכת שירותה הצבאי. בין היתר ביצעה את השירים "חופים" ו"יונתי בחגווי הסלע". התוכנית הבאה של הלהקה בהשתתפותה הייתה "הפלנ"חניק" אשר ציינה חצי יובל להקמת הפלמ"ח, בתוכנית זו הפכה ארזי למפקדת הלהקה. בין השירים בתוכנית בהם בלטה ארזי ניתן למנות את "שיר הרעות", "מי היה החולם" ואת "הפרוטה והירח". בין משתתפי תוכנית זו היו גידי גוב, אפרים שמיר, ענת גוב, צבי בומס, יהודה עדר, ראובן גבירץ, דורית פן (אחותה של השחקנית סנדרה שדה) ואיציק בן מלך.
עוד במהלך שירותה הצבאי החתים אותה המפיק אברהם דשא (פשנל) על חוזה ניהול אישי לחמש שנים, ולאחר שחרורה בשנת 1972 היא השתתפה במופע שנקרא "שוקולד מנטה מסטיק - קונגרס הצחוק הציוני". ההצגה, אשר עסקה בחיי תל אביב הקטנה, הייתה להצלחה גדולה. לצידה של ארזי השתתפו בהצגה גם חברותיה ללהקת הנח"ל, רותי הולצמן ותמי עזריה, בעלה דאז עמוס טל שיר והשחקנים עזרא דגן וציפי שביט. בין השירים אותם ביצעה במופע ניתן למנות את "בין פרחי הגן", "והיה בחשכת הערב" ו"שבת אחרונה". ארזי יחד עם הולצמן ועזריה הפכו לשלישיית שוקולד מנטה מסטיק ונשלחו לפסטיבל שירי הילדים עם השיר "אברא קדברא". בעקבות הצלחת השיר, שהגיע למקום השני, הוחלט להמשיך בפעילות ההרכב. התחנה הבאה הייתה בפסטיבל הזמר 1973 בו ביצעו יחד עם שלישיית אף אוזן גרון את השיר "נצח ישראל לא ישקר", שהיו אמורים לשיר אותו במקור עם רותי נבון, אך זו נפצעה בתאונת דרכים לפני הפסטיבל (בתקליט הפסטיבל נבון היא המבצעת הראשית). באותו פסטיבל ביצעה ארזי יחד עם חנן יובל ואפרים שמיר את "ליל חניה", מהשירים המזוהים ביותר עם הפסטיבל (גרסה אחרת שזכתה להצלחה יחסית היא של ששי קשת ולהקת "ציפורי שיר"). זמן לא רב לאחר מכן החליפה לאה לופטין, אף היא בוגרת אותו המחזור של הנח"ל, את עזריה בהרכב "שוקולד מנטה מסטיק". עזריה פרשה מעולם המוזיקה. ארזי, לופטין והולצמן חלקו יחד אוהל בטירונות ולהן מספרים אישיים עוקבים.
בשנת 1974, השתתפה ארזי בסרט "שרית" של ג'ורג' עובדיה לצידם של יגאל בשן ודליה פרידלנד. באותה תקופה זכתה שלישיית שוקולד מנטה מסטיק להצלחה גדולה, הן השתתפו בפסטיבלים השונים: "חגיגת אביב" ב-1974 (מקום שלישי), "מי המנטה, מי המסטיק, מי השוקולד?" בשנת 1977 (מקום שביעי), "ישנוני" ב-1974 (מקום שמיני) ו"בית השוקולד" ב-1977 (מקום חמישי) בפסטיבל שירי הילדים, "משיח" ו"שיר היין" בפסטיבל הזמר המזרחי והשיר "ובאו האובדים" שכתב להן שלמה קרליבך לפסטיבל הזמר החסידי. כמו כן, לקחו חלק בתכניות טלוויזיה רבות ובשיאן ייצגו את ישראל בתחרות האירוויזיון לשנת 1976 בשיר "אמור שלום", אשר הגיע למקום השישי. לאחר ההופעה המוצלחת באירוויזיון יצאה השלישייה להופעות בכל העולם, הקליטה שירים בגרמניה ואלבומים בחו"ל וזכתה לביקורות מפרגנות.
בנוסף, זכורה השתתפותה של ארזי, במסגרת שלישיית שוקולד מנטה מסטיק, בתוכנית הטלוויזיה "חג לי", אשר שודרה בשלהי שנות ה-70, ויוחדה לחגי השנה. באחדים מן הפרקים ניתן לראות את עזריה, אשר הוחלפה לאחר מכן בלאה לופטין ופרשה מעולם המוזיקה. תוכנית ילדים נוספת בה נטלה ארזי חלק, שוב במסגרת שוקולד מנטה מסטיק, היא "הספינה המזמרת", שהנחה עודד תאומי.
שנה מאוחר יותר נעשה ניסיון להעלות מחזמר של הלהקה, "הלילה הראשון", קברט המבוסס על שירים אמריקאיים מסוף המאה ה-19 בתרגום אהוד מנור, בבימויו של צדי צרפתי ובניהולו המוזיקלי של אלדד שרים, אך הוא נכשל בקופות, וכך גם תקליט המחזמר.
לאחר מכן הקליטה השלישייה את התקליט "הפרוטה והירח" לצד אריק לביא. זה היה הפרויקט המשותף האחרון שלהן. במרץ 1978 כינסה ארזי מסיבת עיתונאים, בה הודיעה על פרישתה מהשלישייה לטובת קריירה עצמאית. הלהקה הוציאה ארבעה אלבומים (בניהולם המוזיקלי של יצחק גרציאני ומתי כספי) והשתתפה באין ספור תקליטים ומופעי בידור. את מקומה של ארזי בשלישייה תפסה עפרה חזה ואת מקומה של לופטין תפסה ישראלה קריבושי מלהקת "האחים והאחיות", והולצמן נשארה היחידה מההרכב המקורי. ההרכב הופיע בסיבוב של כמה חודשים בסקנדינביה אך לא הקליט חומר חדש ועם חזרתו ארצה, התפרק רשמית.
בשלב זה הייתה לארזי תקופת דעיכה בקריירה שלה. נדמה היה כי היא אינה מצליחה למתג את עצמה כזמרת סולנית. לאחר הזכייה הגדולה של ישראל באירוויזיון 1978, כשהאירוויזיון הגיע להתארח בירושלים בשנת 1979 הציע אותה שי נשר, מנהלה האישי באותה תקופה, להנחיית התחרות. המפיק אלכס גלעדי שכנע אותה לקבל על עצמה את המשימה הואיל והיא גם דוברת צרפתית. ארזי הנחתה את התחרות בצרפתית לצד דניאל פאר שהנחה באנגלית (ושניהם נשאו דברים בעברית לסירוגין), וזכתה לשבחים רבים על הופעתה. אחד המתרשמים מההנחיה היה מרשל הנס, מנהל חברת התקליטים העולמית "אריולה אריסטה", שהציע לארזי חוזה ארוך טווח בשווי מיליוני דולרים. היא לא הסכימה לעבור לחו"ל ולכן דחתה את החוזה. עם זאת, באותה תקופה הקליטה שירים בגרמנית, בצרפתית ובאנגלית ויצאה לסיבוב הופעות באירופה.
[עריכה]שנות השמונים
בשנת 1981 השתתפה ארזי בהפקה חדשה שעלתה על בימות הבידור בארץ, המחזמר "ברנשים וחלומות", שהעלה שירים מצליחים ממחזות זמר בינלאומיים בתרגום לעברית של אבי קורן ובבימויו של צדי צרפתי. לצדה השתתפו בהצגה אילי גורליצקי, ששי קשת, חנה לסלאו ושולה חן שהפכה מאז לחברתה למשך שנים רבות. המופע זכה להצלחה גדולה.
באותן שנים השתתפה ארזי בתכניות טלוויזיה שונות, ובין היתר נטלה חלק באופן קבוע בעונה השנייה של התוכנית "קרוסלה". במסגרת תוכנית זו, גילמה ארזי את ירדנה הצלמת, אשר נקלעת ביד המקרה לגינה, שהיא מקום המפגש של כוכבי התוכנית. עד מהרה היא מתיידדת עם חנן ענן, גדליה הגנן ושלמה הדוור, והחבורה יוצאת יחדיו להרפתקאות שונות ומשונות.
בשנת 1982 הוציאה ארזי את אלבום הסולו הראשון שלה, שנקרא בפשטות "ירדנה ארזי" והתאפיין במקצבי רוק ובעיבודים של אריק רודיך. התקליט נחל כישלון חרוץ, למרות שבין להיטיו נמצאים "בלי דמעות", הפארודיה "אני לא גרטה גרבו" בה מחקה ארזי את קייט בוש, "אהלי קידר", "השתנית בן לילה", "שיר צועני" ו"מחול מערבולות".
באותה שנה עלתה לראשונה על במת הקדם אירוויזיון עם השיר "מוזיקה נשארת" (שמרית אור/הנרי ברטר). לראשונה נפטרה ארזי ממראה "הילדה הטובה עם שתי הצמות". השיר זכה במקום השני והפך ללהיט גדול. עוד באותה שנה זכתה במקום הראשון בפסטיגל עם השיר "מילה קטנה" (שמרית אור/הנרי ברטר).
לאחר כישלון תקליטה הראשון ניסתה ארזי למצוא את עצמה מחדש. היא נישאה למהנדס נתן תומר ב-1983 שהפך להיות המפיק שלה עד היום, החלה ללמוד פיתוח קול אצל רחל הוכמן וחברה לגברי מזור, איש יחסי הציבור של פסטיבל שירי הילדים, שהפך להיות יועצה האמנותי ומי שסלל לה את הדרך אל שירי ארץ ישראל והפופולריות העצומה לה זכתה.
בשנת 1983 יצא אלבומה השני "מה נשמע" ובו השיר "הביתה", שיר מחאה נגד מלחמת לבנון. הלהיטים הנוספים מהאלבום הם "חפץ חיים ברוח הגוברת" ("גשם עומד לרדת"), "שיר הערב מצלצל" ("שוטי מנגינה שלנו") ו"תאורת חצר".
ארזי הייתה זמרת פופולרית ביותר לאורך כל שנות השמונים ואף זכתה בתואר "זמרת העשור" ופרס כינור דוד. ב-1984 כבשה לראשונה את תואר "זמרת השנה" מעפרה חזה והוציאה אלבום שלישי בשם "אתה לי ארץ" בו כל שיריו זכו להצלחה. האלבום יצא בשתי מהדורות שונות, שהראשונה כללה את השיר "זריחה", ובשנייה השיר הוחלף ב"עוד נגיע". בשנים לאחר מכן זכתה עוד שלוש פעמים בתואר זמרת השנה במצעדים השנתיים (1985, 1987, 1988). בין להיטיה באותה תקופה נמנים "אתה לי ארץ", "שהשמש תעבור עלי", "יש ונדמה", "שוב בתמונה", "ההצגה הגדולה", "באתי אליך", "קו האהבה" ו"אגדת לדילה".
ב-1985 הקליטה ארזי את שיר השירותרום "דרישת שלום" יחד עם חברי להקת הנח"ל של אותה שנה. באותן שנים הייתה ארזי מזוהה עם האגודה למען החייל. היא נהגה להשתתף בפסטיבל שירי הילדים וניצחה בו פעמיים ברציפות: "לא נעצור" ב-1984, ו"שובי הרמוניקה" ב-1985. שירים נוספים אותם שרה במסגרת הפסטיבל: "הדובון הלך לישון" ב-1980 (מקום שישי),"אבל, חבל" ב-1981 (מקום עשירי), ו"הזמר" ב-1983 (מקום שלישי). בפסטיבל 1980 השתתפה הן כזמרת והן כמנחה לצד שלמה ניצן ומנחם עיני.
ארזי זכתה להצלחה גם בתחרות המתחרה, הפסטיגל, בו הגיעה למקום הראשון עם השיר "מילה קטנה" (1982) וכיכבה כזמרת אורחת בשנת 1988.
בקיץ 1985, במהלך הופעה באמפי וואהל בתל אביב במסגרת "עיר הנוער", ניגשה אליה נערה ממעריציה של עפרה חזה וירתה על שמלתה דיו מאקדח מים. מעשה זה היה השיא של "מלחמת המעריצות" בין מעריצותיהן של שתי הזמרות וזו זכתה לסיקור תקשורתי, אם כי שתי הזמרות מעולם לא הודו ביריבותן והכחישו את הטענות בעניין זה. היו שראו ב"יריבות" זו מעין סממן תרבותי של הקיטוב העדתי בין אשכנזים למזרחים, שזכה לתהודה רבה בשנות השמונים.
ב-1986 נולדה בתה היחידה אלונה. באותה שנה הוציאה תקליט אוסף בשם "שוב בתמונה" שנמכר במהרה בלמעלה מ-20 אלף עותקים.
ב-1987 הוציאה ארזי תקליט שאפתני בשם "נשמה צוענית", אשר היה מבוסס על שירים צועניים מתורגמים לעברית, על ידי אהוד מנור, בעיבודים של מתי כספי. התקליט הפך לרב מכר והגיע למעמד של פלטינה כפולה. הוא גם הועלה על גבי פורמט של CD. בין השירים באלבום: "הכינור הנאמן", "רוח ואש", "מה יש לי", "יריד האהבה", "כשהצועני אוהב" ועוד. באותה השנה השתתפה בערב מחווה לתרבות היידיש אשר נערך בתיאטרון הבימה. במסגרת המופע היא ביצעה ביידיש את השיר "מיין שטייטלע בעלז" ("העיירה שלי 'בלז'").
בשנת 1987 הוחתמה ארזי על קמפיין ענק לבנק לאומי, אשר נמשך שנתיים ולווה בפרסומות ברדיו ובפרסומים בעיתונות הכתובה. בשיתוף הבנק הוציאה ארזי שני אלבומי ילדים: הראשון היה "ריח דבש וריח מנטה", בו הקליטה מחדש שירי ילדים מכל הזמנים, בהם "שעון בן חיל", "דני גיבור", "אני והתוכי" ו"קום בחור עצל". על עטיפת האלבום הופיעה ארזי עם בתה אלונה. השני הוא קלטת בשם "סיפורי לילה טוב" ובה סיפורי ילדים מוקראים בקולה.
במקביל נבחרה ארזי בסקר מקיף של קול ישראל כזמרת הפופולרית ביותר בישראל. יחד עם יהורם גאון, שנבחר כזמר הפופולרי בישראל, היא יצאה לסיבוב הופעות מיוחד לרגל שנת ה-40 למדינה. השניים הקליטו שיר חדש במסגרת זו, "אדם אחר", שכתבו רחל שפירא ונורית הירש.
בטקס חלוקת פרסי ישראל לשנת 1988 שרה ארזי את "עגילי דמאר", שיר שנכתב עבור כלת פרס ישראל באותה שנה, שושנה דמארי. באותה שנה הוציאה ארזי דיסק נוסף שהוא הוצאה מחודשת של האלבומים "שוב בתמונה" ו"נשמה צוענית" בדיסק אחד.
אלבום האולפן הבא שלה באותה השנה היה "עוד יום אחד" ובו ארבעת השירים שהקליטה עבור תחרות הקדם אירוויזיון הפרטית שלה ("בן אדם", "כמו בהתחלה", "קרוב לים" ו"היא רוקדת"), השיר "עגילי דמאר", הדואט עם גאון "אדם אחר" וכן השירים "מחוזות האהבה", שיצא לרדיו כבר ב-1987 במיוחד לרגל מצעד הפזמונים השנתי, "עוד יום אחד", "אהבתה" ו"האישה על האבן". האלבום נמכר בכמאה אלף עותקים, משמע "פלטינה כפולה". במצעד הפזמונים השנתי זכתה ארזי בפעם הרביעית בתואר "זמרת השנה". ארבעה שירים שלה הגיעו לעשירייה הפותחת: "עגילי דמאר" (3), "בן אדם" (4), "היא רוקדת" (9) ו"אדם אחר" (10). שיר נוסף ("כמו בהתחלה") הגיע למקום ה-38.
לאחר ההצלחה הגדולה, בשנת 1989, הוציאה ארזי אלבום המבוסס על שירים ערביים מתורגמים לעברית "דמיון מזרחי". מאלבום זה נמכרו למעלה מ-30 אלף עותקים והוא נמכר היטב גם באירופה ואף בארצות ערב, במיוחד במצרים, אך הוא גם סימן את תחילת דעיכת כוכבה של ארזי למרות שקיבל תואר אלבום זהב. ארזי קבלה ביקורות נוקבות על כך שהוציאה אלבום בעל אופי ערבי דווקא בתקופה בה האינתיפאדה הגיעה לשיא. למרות זאת אלבום זה נחשב לאבן דרך בהתפתחות המוזיקה המזרחית בארץ (הוא כלל כמה שירים עם קטעים המושרים בערבית), ובין השירים בו ניתן למנות את "אל תאמר", "מה נתת לי", "חליל הנצח" ו"אלף לילה ולילה". באותה שנה היא נקלעה למשבר ביחסיה עם מנהלה האישי גברי מזור, ולקראת סוף אותה שנה החליטה לקחת פסק זמן בן שנתיים.
הדיסק האחרון בשנות השמונים היה "תחנה בדרך" אשר כלל גרסאות כיסוי לשירי שנות החמישים, בהם "בין פרחי הגן", "בת הדייג", "שָׂאֶנִי עִמְךָ בַּמָחוֹל", "מול הר סיני", "רק אלומה" ועוד וכן מבחר מלהיטיה. לצורך הקלטת הדיסק התאחדה שלישיית שוקולד מנטה מסטיק וביצעה את השירים "ונצואלה" ו"נערה ממש אוצר". בנוסף הקליטה ארזי לדיסק זה שני שירים חדשים, "האיש מן החלום" ו"כאבים רחוקים".
[עריכה]תחרויות הקדם-אירוויזיון והאירוויזיון
לאחר שהשתתפה באירוויזיון 1976 כחלק משלישיית שוקולד מנטה מסטיק ובהמשך הנחתה את אירוויזיון 1979 השתתפה ארזי בתחרויות הקדם-אירוויזיון בניסיון לייצג את ישראל בפעם השלישית בתחרות.
בשלהי 1982 השתתפה ארזי לראשונה בתחרות הקדם אירוויזיון, היא שרה את השיר "מוזיקה נשארת" (שמרית אור - הנרי ברטר), איתו הגיעה למקום השני.
היא ניסתה את כוחה בקדם-אירוויזיון פעמיים נוספות: בשנת 1983 כתבו לה אהוד מנור ואבי טולדנו את השיר "חי", אך היא העדיפה להתחרות עם השיר "שירו שיר אמן" (שמרית אור - הנרי ברטר) שהביא אותה למקום השני, בהפרש של נקודה אחת מהשיר הזוכה "חי" שביצעה עפרה חזה. ברבות הימים טענה ארזי כי זמן רב לאחר התחרות חשפו בפניה שנגרמה טעות בספירת התוצאות וכי למעשה היא זו שאמורה היתה לזכות באותו ערב. בשנת 1985 השתתפה עם שירם של מנור וטולדנו "עוד נגיע" שהגיע למקום השלישי. שנה קודם לכן הוצע לארזי לייצג את ישראל באירוויזיון ללא תחרות ואף נכתב עבורה השיר "בללייקה", אך התחרות נערכה ביום הזיכרון לחללי צה"ל וישראל ביטלה את השתתפותה; השיר בוצע בסוף על ידי אילנית. בשנת 1986 הוצע לה השיר "יבוא יום" אך היא ויתרה עליו. עם זאת, בהקלטה המקורית של שרי צוריאל ומוטי גלעדי היא מבצעת קולות רקע.
ב-1987 הנחתה ארזי את תחרות הקדם האירוויזיון יחד עם יורם ארבל והשתתפה בחלק האמנותי.
בשנת 1988 נבחרה לייצג את ישראל בתחרות והוצע לקיים עבורה מעין "קדם אירוויזיון פרטי" בו יתחרו ארבעה שירים בביצועה על ייצוג המדינה. ארזי, שניסתה את כוחה בשלושה "קדמים" בשנות השמונים והייתה קרובה בכולם לזכייה, הסכימה. הבחירה בארזי לא הפתיעה אף אחד שכן היא הייתה זמרת פופולרית. טובי הכותבים הציעו לארזי שירים לתחרות, בהם השיר "כאן" שכתב עוזי חיטמן (ושלבסוף ייצג את ישראל באירוויזיון 1991 בביצוע אורנה ומשה דץ) והשיר "השנה אינשאללה" שכתבה עבורה עפרה חזה. ארבעת השירים המתחרים היו "כמו בהתחלה", "קרוב לים", "היא רוקדת", והשיר "בן אדם" שנבחר ונשלח לייצג את ישראל באירוויזיון, שם הגיעה ארזי למקום השביעי.
מאז מסרבת ארזי לקחת חלק בתחרות האירוויזיון. בשנת 1999 הוצע לה להנחות בשנית את תחרות האירוויזיון שנערכה בישראל לאחר שזכתה בסקר דעת קהל מקיף כמועמדת המועדפת להנחיית התחרות. ארזי סירבה. בשנת 2007 השתתפה בוועדה מטעם רשות השידור שבחרה בלהקת טיפקס כנציגת ישראל לאירוויזיון.
[עריכה]שנות התשעים
בשנת 1992 חזרה עם התקליט "אנשים זרים", שעורר ציפיות גדולות בעיקר לאור הבחירה ביעקב גלעד ויהודה פוליקר כמנהלים אמנותיים. הקהל והמבקרים ציפו לראות האם ארזי תוכל לחדש ימיה ולשוב אל מרכז הבמה, ואכן התקליט החדש הצליח, נמכר בכ-18,000 עותקים וקיבל תואר אלבום זהב. בין להיטי הדיסק נמצאים "ילדה יחפה", "פתאום אני אדם פחדן", "אולי אני אבודה" ו"שיר אישה בחורף".
ב-1993 השתתפה ארזי בפסטיבל עין גב עם השיר "לשיר זה כמו להיות ירדן".
ב-1994 חוותה ארזי משבר, כשהוריה נפטרו ממחלת הסרטן בהפרש של חמישה ימים בלבד. יומיים לפני הירצחו של יצחק רבין בשנת 1995 הופיעה ארזי בטקס חנוכת תחנת הכוח של חברת החשמל בחדרה במעמד רבין. זו הייתה הופעתו הפומבית האחרונה לפני עצרת השלום.
בשנת 1995 הוציאה ארזי את האלבום "מתוך שאהבתי", שנמכר בלמעלה מ-15,000 עותקים ונחשב להצלחה במידה מסויימת. בין השירים שזכו לתשומת לב באלבום נמנים "שלושה דורות", "כמו מים שקטים", "חדש באויר", "מכתב" ו"חברות הכי טובות" (עם שולה חן).
מאז הקליטה שירים בודדים בהם "ושמה לא תבוא" שנכתב במלאת שנה לרצח רבין, ביצוע מחודש ל"שיר של יום חולין" (בדואט עם אבי פרץ) שהוקלט בדיסק לזכרו של המלחין יאיר רוזנבלום, "כשהארץ תירגע" שנכתב בזמן האינתיפאדה השנייה ואחרים.
בשנות התשעים קיבלה ארזי מספר הצעות לעבור להנחיית טלוויזיה ובשנת 1997 החלה להנחות את תוכנית בוקר בערוץ 2 בשם "קפה טלעד" (תחילה לצד מיכה פרידמן, ולאחר מכן לצד דב גילהר), תפקיד בו התמידה במשך 8 שנים עד הפסדה של הזכיינית המשדרת טלעד במכרז של ערוץ 2. בקיץ 1997 הנחתה תוכנית בפריים טיים בשם "מעורב תל אביבי".
ב-1998 הוציאה ארזי אלבום אוסף כפול משיריה בשם יש ונדמה ובו ארבעים מלהיטיה הגדולים.
[עריכה]שנות האלפיים
בשנת 2003 החליטה ארזי לצאת בסיבוב הופעות חדש, מלווה במשפחת אלייב. סיבוב ההופעות הצליח ונמשך עד שנת 2006. בשנת 2006 הנחתה ארזי את טקס פרס ישראל והחלה לאסוף חומרים לאלבום חדש, אשר יצא לבסוף בשנת 2009 ונקרא "בושם על עורי".
ארזי חברה אל אילנית, שלומית אהרון, מרגלית צנעני ורותי נבון במסע הופעות לקהילות היהודיות בקנדה ובארצות הברית בשם "חמש הדיוות". מופע זה נחל הצלחה גדולה. בעקבות מלחמת לבנון השנייה שפרצה באותה השנה, היא חידשה את השיר "הביתה" בקריאה להשבת החטופים. בביצוע המחודש היא הוסיפה בית שני ופזמון נוסף שאהוד מנור כתב לה במיוחד זמן לא רב לפני מותו, אך הם נשארו גנוזים עד לאותו הרגע.
בשנת 2007 יצאה לרדיו גרסת רמיקס לשיר "עוד נגיע", אותו ביצעה בתחרות קדם אירוויזיון 1985. הגרסה החדשה, אותה ערך המוזיקאי דור דקל מהצמד חובבי ציון, זכתה להצלחה והוגדרה לאחר מספר ימים כשיר המושמע ביותר בתחנות הרדיו [1]. בראש השנה 2007 שודרה התוכנית "לגעת ברוח" בהנחיית יואב גינאי אשר עסקה בביוגרפיה של ארזי וקורות חייה, וכללה ראיון עמה לצד קטעי ארכיון של ארזי מכל התקופות.
בשנת 2008 הנחתה ארזי, בערוץ הראשון תוכנית מוזיקה בת שישה פרקים, בשם "שיר השישים" לכבוד חגיגות ה-60 למדינת ישראל, כאשר בכל פרק הוצגו השירים המובילים בכל עשור. במסגרת הפרק הראשון בתוכנית ביצעה ארזי את השיר "כלניות", במקור בביצועה של שושנה דמארי, אותו הקליטה במסגרת הפרויקט "עבודה עברית 2". ארזי נימקה את הבחירה כ"סגירת מעגל" היסטורית, לאחר שבשנת 88' שרה לכבודה של דמארי את "עגילי דמאר" במסגרת טקס הענקת פרס ישראל , בו הוענק לדמארי פרס על מפעל חיים בתחום הזמר.
בפרק אחד בסדרת "שיר השישים" ביצעה ארזי את "אתה לי ארץ" בעיבוד חדש, ובפרק הסיום של התוכנית ביצעה, יחד עם גיא זוארץ, את "ספירת מלאי".
במהלך השנים 2008-2009 החלה ארזי באיסוף חומר לתקליט חדש, כאשר שרביט הניהול המוזיקלי הופקד שוב בידו של יהודה פוליקר, אשר שיתף פעולה גם באלבומה "אנשים זרים" משנת 1992. בין מחברי הטקסטים בתקליט, ניתן למצוא את אהוד מנור ורחל שפירא, מי שהיו אחראים ללהיטים של ארזי במהלך שנות הקריירה הארוכות שלה, חיים קינן וגם את יואב גינאי, שאף הוא כתב לה מספר שירים בעבר. ב-26 ביולי 2009 שוחרר לרדיו "בושם על עורי", סינגל ראשון מתוך האלבום החדש, שכתבה שפירא והלחין פוליקר. באוגוסט יצא סינגל נוסף שהלחין פוליקר, "היתה לי ארץ", שאת מילותיו כתב אהוד מנור, ובתחילת חודש אוקטובר שוחרר הסינגל "מה קורה אחי" שאת מילותיו כתב פוליקר בהשראת מאמר של פרופ' עוז אלמוג. ב-12 באוקטובר 2009 יצא האלבום המלא, "בושם על עורי". בעקבות אלבום זה יצאה ארזי לסיבוב הופעות ברחבי ישראל. בשנת 2009 הייתה ארזי הזמרת המושמעת ביותר ברדיו בישראל.
בינואר 2011 הוציאה ארזי אלבום אוסף משולש בשם "שהשמש תעבור עלי", המאגד שירים מהתחנות השונות בקריירה. לכבוד אוסף זה הוקלטו שני רמיקסים לשיריה של ארזי, "שוב בתמונה" על ידי דור דקל, ו"באתי אליך" על ידי תמיר צור. כמו כן חידשה את ההקלטה הישנה של השיר "הביתה" בגרסתו המלאה, כך שלצד הבתים שהושרו בעבר נוספו בתים נוספים. ביולי אותה שנה יצא DVD מסדרת "שרים קריוקי" בשם "שרים ירדנה ארזי" ובו מספר גרסאות קריוקי ללהיטים שנכללו באוסף המשולש. באותו חודש יצא אלבום כפול בשם "שני צדדים למטבע". זה היה פרויקט מוזקלי רחב היקף בו אמנים שונים ביצעו גרסאות כיסוי לשירים ישראלים במגוון סגנונות. במסגרת הפרויקט ביצעה ארזי את שירה של עליזה עזיקרי "לא לוקחת ללב". בהמשך אותה שנה הוציאה את השיר "חלום וגעגוע" שכתבה רחל שפירא והלחין קובי אפללו.
בראשית 2012 הוענק לארזי "שער הזהב" של השבועון "לאשה" על היותה הדמות שהופיע על הכמות הגדולה ביותר של עמודי השער של העיתון לאורך השנים. באותה שנה החלה להנחות את התוכנית "מלכות השבת" בימי שישי בערב במסגרת שידורי הזכיינית רשת בערוץ 2. לצדה מנחה את התוכנית שחר סגל.