בשם הכסף
אם היה סרט סטודנטיאלי, היינו סולחים לאפקטים הזולים, למחסור בניצבים ולמשחק החובבני. אם היה פרודיה, היינו מבינים את הטקסטים השחוקים, היעדר הסבטקסט והכתיבה המודעת לעצמה. אך מאחר ש"בשם הכסף" הוא דרמת מתח הוליוודית של ומשווק כסרט פשע הוליוודי, הוא איננו זכאי להקלות ובמקום רחמים או הבנה, אנו חשים בעיקר מבוכה.
"בשם הכסף" מבוסס על סיפורו האמיתי של בחור ישראלי שהיגר עם משפחתו ללוס אנג'לס בתחילת שנות ה-70' ובמשך שני עשורים נלחם להגשים את החלום האמריקאי מבלי להידרדר לחיי הפשע שהיו מנת חלקם של חלק מבני משפחתו. הסיפור ומבנה העלילה מזכירים במידה רבה כמה סרטי גנגסטרים ידועים ומוצלחים, אך בניגוד לאותן קלאסיקות בלתי נשכחות, "בשם הכסף" מגולל את סיפורן של דמויות פלקאטיות המרגישות העתק דו-מימדי של דמויות מסרטים אחרים ונכשל בפתיחת צוהר לאותו עולם מסקרן הרווי אלימות, פחד ובגידות. התוצאה: סרט דרמה לא מותח בו אין רגע שאינו דל.
הצופים בארץ המובטחת ללא ספק יעקמו גבותיהם בחלקו הראשון של הסרט המתרחש בישראל בזווית השואלת: 'הם אמורים להיות ישראלים?'. נכון, לעיתים קרובות מוותרים יוצרי קולנוע על הניב המקומי ומטעמי נוחיות וקאסט מתסרטים גם סצינות המתרחשות אי-שם במזרח התיכון באנגלית, אבל היעדר כל זיקה אחרת למדינה ולתרבות, הופך את ההחלטה לצורמת. קשה לומר שהם לא נראים ישראלים, כי איך נראה ישראלי באמת?, אבל חבל שהלך הרוח, העיצוב, הלבוש, המבטא וחתך הדיבור נטולי אופי פשוט לא מרגישים מקומיים.
אילולי כיכב יהודה לוי בתפקיד הראשי בסרט, ספק אם כלל היה מגיע אלינו אפילו ב-DVD. יוצרי קולנוע גדולים מפנקים אותנו מאז שנות ה-30' והתרגלנו לסטנדרט מסוים של ויז'ואל, אמפתיה לדמויות, בניית עולם וכתיבה. הרגילו אותנו לטוב, טוב מאוד אפילו, ועכשיו קשה לנו להתפשר. אז אם נתקפתם צורך עז לראות את ג'יימס קאן, פשוט תראו שוב את "הסנדק". ואם התגעגעתם ליהודה לוי, עדיף שתחפשו שידורים חוזרים של "האלופה". שם לפחות קראו לילד בשמו.
ספוילר: 
ציטוט ההודעה
