שלום לכולם.
אני מעוניין להתחיל ללמוד באוקטובר 2012 תואר ראשון במדעי המחשב.
אני נמצא כרגע במצב של חוסר וודאות טוטאלי לגבי מקום הלימודים.
אני כמובן מעדיף שזה יהיה אוניברסיטה, או ת"א או בר אילן.
המטרה היא שלאחר התואר אוכל למצוא מקום עבודה בהייטק, לצבור ניסיון, ולסלול את דרכי בתחום.
אין לי פסיכומטרי ואני לא אספיק לעשות פסיכומטרי עד לתחילת הלימודים. ׁ(אני משתחרר רק בעוד חודשיים וההרשמות דיי סגורות)
הבגרויות שלי: מתמטיקה 5 יח' 80, פיסיקה 5 יח' 76, אנגלית 5 יח' 88, ממוצע משוקלל ע"פ אונ' ת"א: 103.38.
אני בנאדם שיש לו ראש, הממוצע שלי כזה כי לא השקעתי בלימודיי בתיכון.
אז לעניינינו:
אני יודע שהפתרון הכי טוב בשבילי זה פשוט לעשות פסיכומטרי ואז להתקבל לאוניברסיטה בצורה רגילה ולהתחיל את לימודיי באופן סדיר בלי כאב ראש.
אבל זה אומר שאני אצטרך לדחות את תחילת הלימודים מאוקטובר לפברואר.
הבעיה היא, שמהכרות שלי עם עצמי, אם אני לא אתחיל ללמוד עכשיו(באוקטובר), הסיכויים שאני אתחיל ללמוד יותר מאוחר קטנים משמעותית מרגע לרגע.
אני יודע שכרגע אם אני אכנס לזה אני אתחייב לזה כי ככה אני ואשקיע והכל.
אבל אם אני אעביר עכשיו חצי שנה בלי שהתחלתי ללמוד יכול מאוד להיות שאני אעשה פרסה ואתחרט וכו' וכו'.
זאת הסיבה שאני לא רוצה לחכות, ואני יודע שזה נראה קצת ילדותי או חסר אחריות בעיני חלק ממכם, אך אני מכיר את עצמי הכי טוב, והאופציה הכי טובה היא ללכת על בטוח ולהתחיל ללמוד עכשיו.
התהיות שלי שעליהן אני מעוניין לקבל התייחסות:
האם זה כל כך נחרץ ומוסכם על כולם שתואר ראשון במדעי המחשב ממכללה לא שווה כלום? אם זה באמת ככה למה קיים דבר כזה? למה אנשים עושים תואר במכללה בכלל?
האם זה דבר נפוץ ו"נורמלי" שמקומות עבודה לא מסתכלים לעבר מי שעשה תואר במכללה ואוטומטית מסתכלים רק לאלו שעשו באוניברסיטה? ולגבי אוניברסיטה, האם מסתכלים רק על אחת מהנחשבות או שגם נגיד אוניברסיטת בר אילן זה בסדר?
אם אני אלמד שנה א' במכללה, ואסיים עם ממוצע כמו שדורשים באפיק המעבר של האונ' הפתוחה, יש לי סיכויים זהים/דומים להעביר את לימודיי ולהשלימם באוניברסיטה(ת"א לצורך העניין) במקום במכללה?
כמה קשה זה להוציא ממוצע 87 באונ' הפתוחה בשנה א' במדעי המחשב (זאת הדרישה של אפיק המעבר מהאונ' הפתוחה לאונ' ת"א...)?(צירפתי את רשימת הקורסים למטה, זה מופנה יותר למי שמכיר את הקורסים...)
למי שעשו זאת או ניסו זאת בעבר, כמה קשה ללמוד קורסים כמו חדו"א 2, או אלגברה לינארית 2, או בדידה במסגרת של האונ' הפתוחה? (הקורסים הם לא פשוטים, השאלה כמה קשה זה לעשות אותם "לבד" והאם זה אפשרי להגיע בדרך זו לציונים של 85+...)
במידה ואני באמת יוציא תואר במכללה, ובסיבובת אמצע הלימודים(אמצע שנה ב') אתחיל לעבוד במקום עבודה ולצבור ניסיון, זה עדיין יהיה כל כך רלוונטי שעשיתי את התואר במכללה ולא באוניברסיטה?
כל תגובה בנושא תתקבל בברכה, תודה רבה לכולם מראש, חשובה לי מאוד הדעה שלכם...!
3/06/2012:
ישנה תפנית בעלילה.
גיליתי כיוון חדש עשוי לסדר לי את כל הבלאגן, אודה להבעת דעתכם עליו, תודה.
טוב חברים חלה התפתחות קטנה במצבי.
יש לי אפשרות, שנראית קצת יותר אפשרית וריאלית. אני אשמח אם תשמעו אותה ותתנו את דעתכם בנושא.
האפשרות היא ללמוד שנה א' במכללת אחוה (שלוחה של אונ' בן גוריון) ולהמשיך את התואר לאחר מכן באונ' בן גוריון כמתוכנן (או אפילו לנסות להתקבל לאונ' ת"א לאחר מכן).
המסלול שם הוא שלומדים שנה א' במכללה - היתרון הוא שתנאי הקבלה הם נמוכים ועדיין ניתן להירשם אליהם לסמסטר שיערך השנה(אני מדבר על סמסטר אוקטובר 2012!).
אז אני עדיין לא עומד בתנאי הקבלה, אבל הפקידה בטלפון שכנעה אותי להתאמץ קצת בשביל לעמוד בהם.
אני "בסך הכל" צריך להוציא 610 בפסיכומטרי ו-120 בכמותי. ממה שאני שומע בכללי על ציוני פסיכומטרי זה נשמע לי סביר לגמרי.
ביררתי לגברי הפסיכומטרי וההרשמה למועד יולי נגמרה, אבל יש עדיין הרשמה לספטמבר שעדיין פתוחה.
אז דיברתי שוב עם מכללת אחוה, אמרתי להם שלא יהיה לי ציון פסיכומטרי עד הרגע האחרון, והם הפתיעו אותי ואמרו לי ש
אני עדיין אוכל להירשם אליהם בכל מקרה, וזה יהיה כאילו בתנאי, מותנה בציון הפסיכומטרי שאני אקבל. מה שיקרה זה שעד שאקבל את הציון אני אהיה על תקן של "צופה" ובמידה והציון לא יהיה מספיק טוב אני יודח מהלימודים.(מה שאין סיכוי שיקרה...)
אז בסופו של דבר, ככה אני גם מרוויח תואר מאונ' (בן גוריון), גם לא צריך להרוג את עצמי כדי להוציא ממוצע 87 בקורסים מטורפים באונ' הפתוחה, וגם יוצא עם פסיכומטרי ועם סיכוי להתקבל לאונ' ת"א.
מה אתם אומרים על האופציה הזאת?
זה לא כזה קריטי שזה אונ' בן גוריון ולא ת"א או משהו נכון? זה שזה אוניברסיטה זה מספיק טוב לא ככה?