הסוד לבטחון עצמי
הסוד לבטחון עצמי
שנים רבות התלבטתי בשאלה מהו בטחון עצמי ומעולם לא הצלחתי לתת לה תשובה משביעת רצון; איך זה שמצד אחד הייתי כה חסרת בטחון - עם אנשים חדשים או בעמידה מול קהל ומצד שני היה לי שפע של בטחון - לדוגמא לאחר שביססתי את מקומי בתפקיד בעבודה? כמו כן, התשובה השתנתה לאורך זמן ולאו דווקא באופן ליניארי; היו דברים לגביהם הצלחתי לרכוש בטחון ולבצעם בהצלחה ולאחר מכן איבדתי את הבטחון ולא העזתי לנסותם שוב.
השבוע עלה העניין בתודעתי שוב כאשר האזנתי להרצאה על השגת יעדים. אחד המשתתפים שאל את המרצה כיצד ניתן לפתח בטחון-עצמי, וזה המליץ על שימוש בדמיון מודרך לצורך בניית דימוי עצמי חיובי ועל עידוד עצמי בעזרת משפטים מחזקים. הרהרתי בניסיוני האישי וחשבתי "חייבת להיות תשובה טובה יותר". שכן אני עצמי עברתי שינוי גדול מאוד בנוגע לבטחון העצמי שלי וגם בדמיון מודרך ובמשפטים מחזקים יצא לי להתנסות במהלך הזמן, אך לא הם שהביאו לי את השינוי. באותו רגע 'נפל לי האסימון' שהמושג 'בטחון-עצמי' הוא בעצם פרדוקס שלא קיים. הפרדוקס המשתמע מהמושג 'בטחון-עצמי' הוא שעליך קודם כל להאמין בעצמך, להיות בעל דימוי עצמי חיובי ולאגור מספיק אומץ בטרם תפעל. אך ההפך הוא הנכון, וזאת משום שבעוד דימוי עצמי נבנה בראש, בעולם החשיבה, הפעולה היא בעולם המעשה.
להיות עבד למחשבותיך
להיות חסר בטחון-עצמי זה להיות עבד למחשבותיך. מחשבות כדוגמת: "אני ארגיש נורא אם לא אצליח, זה יהרוס אותי!", "אני אראה מגוחך", "אסור לי להכשל", "אני צריך להפסיק לפחד". זה להאמין למחשבות הללו אמונה כה מוחלטת עד כדי שיתוק, זה להיות מרוכז בעצמך, ב"מה זה אומר עלי", "איך זה יגרום לי להרגיש" ולא במשימה העומדת מולך או בצרכים וברגשות של האדם שמולך. זה להיות בחשיבה ולא בפעולה.
ומשום שהחשיבה האנושית היא ברובה המוחלט אובססיבית, חזרתית, ומלאה במחזות דימיוניים, זרם המחשבות הבלתי פוסק שבראשנו לעולם אינו מפסיק לפטפט. בעולם האימון קוראים לקול הזה "שדון" או "מחבל" וממש מדמיינים אותו כייצור קטן שיושב לנו בתוך הראש או על הכתף, בעולם הרוח הוא מזוהה כקולו של האגו האנושי. זהו הקול שתמיד מזהיר אותנו, במסווה של רצון טוב, מפני כישלון או סתם גורם לנו להרגיש רע עם עצמנו. כשאנו מקשיבים לקול זה ונותנים לחשיבה האובססיבית להימשך עוד ועוד חיינו נדונו להיות גיהינום, כשאנו מנסים להלחם בו ולגרשו קולו דווקא מתעצם.
להיות בעל בטחון-עצמי מנגד זה להיות בפעולה, בעשייה, 'מחוץ לראש שלך' ונוכח עם האנשים שמולך. זה לצאת מבית-הכלא שיוצרות מחשבותיך שוב ושוב ושוב, להתמקד בנעשה ולא במחשבותיך על הנעשה, להתמקד באנשים שמולך ולא באיך אתה נראה. יתכן ותתפלאו לגלות שאלו אותם אתם רואים כבעלי בטחון-עצמי מפחדים גם הם, וכי הדבר העיקרי המבחין אותם מאחרים הוא שהם פועלים למרות זאת.
כשהבנתי זאת הבטתי אחורה על חיי וחשבתי על אותן פעמים בהם נשארתי תקועה, לפעמים שנים, בפחד שיצרו מחשבותי; לדוגמא כאשר הייתי הולכת למסיבה ועוד מסיבה, מתה לקום לרקוד, לא מעזה ואז קמה והולכת הביתה, מתוסכלת. עד שיום אחד פשוט קמתי ורקדתי וכשהתחלתי להניע את הגוף הגיע השחרור והקץ למחשבות המפחידות. נזכרתי גם בכל אותן פעמים בהן אמרתי לעצמי: "אין סיכוי שאני אעשה זאת" והיה שם מישהו ש'הכריח' אותי. וכשפעלתי שברתי את המיתוסים של עצמי והוכחתי לעצמי שאני יכולה, ורק עם העשייה יכולתי להבין באמת שלהכשל זה לא סוף העולם ועם תובנה זו באה הכמיהה 'לעלות על הסוס' ולפרוץ עוד גבול אך בכדי להרגיש את התחושה המסחררת של החיוּת והנצחון שוב.
לצאת מהראש
אז במקום לשאול האם יש לי או אין לי מספיק בטחון-עצמי שאלו: "האם כרגע אני תקוע בראשי או מחוצה לו?" כיצד 'לצאת מהראש' ניתן ללמוד רק על-ידי התנסות, לא תוכלו להבין זאת בעזרת השכל שכן הסוד הוא התעלות מעל החשיבה, אך כשלומדים כיצד לעשות זאת הכל הופך להיות קל ופשוט הרבה יותר.
ישנן מספר דרכים פשוטות בהן תוכלו להתחיל ולתרגל 'יציאה מהראש'; למשך מספר שניות הפנו את תשומת לבכם ממחשבותיכם החוצה על-ידי מיקוד תשומת לבכם בקולות ובמראות סביבכם ללא שיפוט, הקשיבו לאדם אחר במלוא תשומת הלב, כאילו חייכם תלויים בכך ועליכם להבין ולזכור כל מילה שהוא אומר או הניעו את גופכם והעבירו את המיקוד אליו. האם זה אומר שמייד תפסיקו לפחד? לא בהכרח. הפחד חולף לו עם העשייה, ועמה נבנית האמונה ביכולותינו, זו המכונה בטחון-עצמי.
קרדיט ל shahafcoaching.com
Just do it.
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי rodney1
