פרשת נשא- הרב כפיר ברוך מבורך דדון
לברך את עמו ישראל באהבה

בפרשתינו מופיעה מצוות ברכת כהנים, ובמסכת סוטה (לט.)מובא נוסח הברכה, ”אשר קידשנו בקדושתו של אהרון וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה“.

והקשה בספר באר שבע (שם) היכן כתוב או מרומז בתורה שיש לברך באהבה, ותירץ ע“פ המדרש רבה (נשא פי“א), אמור להם נכתב מלא, אמר להם הקב“ה לכהנים לא מפני שאמרתי לכם שתהיו מברכים את ישראל, תהיו מברכים אותם באונס ובבהילות, אלא תהיו מברכים בכוונת הלב כדי שהברכה תהא מושלמת בהם, לכך נאמר אמור להם ע“כ.

ובזוהר הקדוש מובא שכהן שהציבור אינו אוהבו לא יפרוס כפיו וכן אם אינו אוהב העם לא יברך, שכתוב: טוב עין הוא יבורך אל תקרי יבורך אלא יברך - רק מי שעינו טובה והוא אוהב את הבריות יכול לברכם.

ובספר ברוך שאמר הוסיף והקשה מה עניין קדושתו של אהרון לברכת כהנים? ותירץ שהכהנים כל חיותם היא מהשפעת ישראל, ממתנות הכהונה, מתרומות ומהקורבנות, ואם כן אחר שמקבלים כל דברים אלו מישראל הם צריכים לברך באהבה, ומשום כך מזכירים בברכתם אשר קדשנו בקדושתו של אהרון, שמבארים בזה טעם ברכתם באהבה, משום שנתקדשו בקדושת אהרון ומקבלים מתנות כהונה, ומשום כך מברכים באהבה.

יוצא אם כן שעניינה של ברכת כהנים היא הכרת הטוב לישראל על תמיכתם בשבט הכהונה.

אנו עם ישראל ממלכת כהנים וגוי קדוש, גם אנו צריכים להידבק בקדושתו של אהרון הכהן, שהיה אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, ללמוד את מידת הכרת הטוב לזולת, לדעת לברך באהבה את הזולת ולהכיר לו טובה על תמיכתו ועזרתו.

ה‘ יזכנו לאהבת ישראל!

פנינים רעיונות ומאמרים על פרשת השבוע
“ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר ה‘ אל משה כן עשו בני ישראל“- לשם מה חזר הכתוב ואמר : ”כן עשו בני ישראל“, לאחר שכבר נאמר בראש הכתוב: ”ויעשו בני ישראל“? אולם טיבה של מצווה זו הוא, שכשיראו בני-ישראל כיצד מרחיקים את המצורע מחוץ למחנה וכצד גופו לקוי ונאלח בצרעת. יהיו נזהרים מן העבירות המביאות לידי צרעת (גאווה, לשון-הרע, צרות-עין). כיוצא בזה, כשיראו כיצד מרחיקים את הזב ואת טמא-המת, מיד יעלו בזיכרונם: ”מאין באת- מטיפה סרוחה“ (זב) ”ולאן אתה הולך - למקום עפר רימה ותולעה“ (מת) וממילא לא יבואו לידי עבירה, לפיכך אומר לנו הכתוב כי בני-ישראל עשו את המצווה משתי הבחינות גם יחד, הן מצד המעשה והן מצד הכוונה, גם קיימו ”וישלחו אותם מחוץ למחנה“ וגם למדו את הלקח מן המצווה, להיזהר מן הדברים המביאים לידי צרעת, זיבה ומיתה - ”כאשר דבר ה‘ אל משה“ - גם את המטרה אשר הייתה לפני השם-יתברך בתתו את המצוות - “כן עשו בני ישראל“ .

"יותר מששמרו ישראל את השבת, שמרה השבת את ישראל"
שבת שלום לכולם