
נכתב במקור על ידי
rodney1
שלום,
בזמן האחרון אני שמתי לב לתופעה מוזרה אצלי בהתנהגות ובגישה שלי..אני לא יודע איך להסביר את זה ולא יודע מאיפה זה נובע.
חשבתי שאולי האנשים שפה יכולים לתת לי זווית שונה לבעיה.
הבעיה היא כזאת-
כשאנשים מבקשים ממני עזרה, אני לא מקבל את זה באור יפה.
מה הכוונה?
סתם לדוגמא, כמישהו בעבודה מבקש ממני להרים משהו ולשים אותו במקום אחר, בזמן שהוא מרים משהו אחר, בכדי שאני יעזור לו לעשות משהו בצורה מקבילה ולסיים עם המשימה בצורה מהירה יותר, זה מעצבן אותי.
אשכרה עוברות לי מחשבות של "למה הוא מבקש עזרה? למה הא לא יכול בעצמו להרים את זה, לשים במקום אחר, לסיים עם זה ולהרים את הדבר השני? בשביל מה הוא צריך להעסיק עוד מישהו?"
כשעוברת לי מחשבה כזאת בראש, ישר מתלווה מחשבה נוספת של "בדיוק כמו שאני עושה דברים לבד, מסתדר לבד ולא מחפש עזרה, גם אנשים אחרים יכולים לעבוד קצת קשה מבלי להציק לאחרים"
הבעיה שהעצבים האלה מתלווים אליי לכל מקום...
גם בבית כשההורים מבקשים ממני לעזור במשהו, לפעמים כשהם בעצמם לא עושים את זה, והם סתם מתעצלים אז הם רוצים שמישהו אחר יעשה את זה, אני ממש מתעצבן מזה וזה גורם לי אשכרה לבעירה פנימית..
זה ממש גורם לי לוויכוחים פנימיים בראש.
מה אפשר לעשות עם זה? איך אפשר להרגיע את זה?
אני דיי בטוח ודיי משוכנע שזה קשור לבעיות עצבים שהיו לי בעבר...אבל אני יודע שאני מסוגל לרסן את עצמי ולא להגיע לפתרון של אלימות בגלל הבעיה הזאת, אבל עדיין זה משגע אותי..לא מבין למה מפריע לי שמבקשים ממני עזרה ולמה זה מציק לי כל כך.