פרשת פנחס- רבי כפיר ברוך מבורך דדון

בכל יום בבקר בבקר , ובין הערביים היו מקריבים כבש לקרבן התמיד , כיון שהדבר נעשה בכל יום , ובקרבן זה ישנן הוצאות רבות שלשמן אספו מחצית שקל , ומה עוד שכולו עולה לה' ואין הכהנים אוכלים ממנו על כן אמרה התורה " צו את בני ישראל " , צו מלשון זירוז וכמובא בגמרא בקידושין (כט.) שכל מקום שנאמר צו אינו אלא זירוז , ומשום כך גם קראה התורה לקרבן התמיד "קרבני לחמי " , הקרבן הזה דומה ללחם , וכמו שלחם אוכלים אותו בכל יום ואפילו כמה פעמים ביום ואין מואסים בו , כך צריך להיות קרבן התמיד , אף שמקרבים אותו בכל יום פעמיים שלא יהיה נעשה כהרגל , ועל כן גם צותה התורה " תשמרו לי להקריב לי במועדו " שיזהרו להקריב בזמן , ומה עוד יש להזהר שיהיה הכבש מיוחד שבעדרו , וכמו ששאל רבי עקיבא את רבי נחוניא הגדול , אם נאמר כבש למה נאמר אחד , אמר לו אחד מיוחד שבעדרו , וכותב הרי"צ סלנט זצ"ל בספרו באר יוסף שהואיל ומטבע הדברים ההרגל מחליש את רושם כח ההרגש , בא הכתוב לזרז שבכל יום כשיקריבו את קרבן התמיד יקריבו באותו כונה מרוממת שהקריבו את העולה בהר סיני , שהיה הקרבן הראשון שהקריבו עם ישראל , ולכן נאמר " עולת תמיד העשויה בהר סיני ", דהיינו באותה התרגשות של קרבן התמיד שהיה בהר סיני יש להקריב ואז תהיה " לריח ניחוח אשה לה'".ע"ש.

ועל פי זה יש ליתן טעם מדוע מקריבים את קרבן התמיד בבקר בבקר ובין הערבים , כדי ללמדנו שכשם שהעולם אינו עומד במצב קבוע , והטבע מתחדש בכל יום והלילה הופך ליום , והיום הופך ללילה וחוזר חלילה , כל גם בעבודת ה' אסור לעמוד אלא יש להתחדש בכל יום ולא לקיים את התורה ומצוות מתוך הרגל , וכן ביום השבת יש שינוי ומקריבים שני כבשים , ובראש חודש מקריבים פרים בני בקר שנים ואיל אחד , והכל כדי להורות שכשם שגם הימים מתחלפים ומתחדשים בכל יום , וכן החודשים והשנים , כך יש להתחדש בעבודת ה' ולא לקיים את המצוות כהרגל.

אחד הדברים עליהם אנו מתענים בי"ז בתמוז הוא משום שבוטל התמיד (תענית כו: ), ויש רמז בדבר שכאשר מבטלים את ההתמדה בדבר מסוים מעבודת ה' זו תחילת הפורענות. ועל כן אסור לעמוד אלא יש להמשיך תמיד להתקדם ולהתחדש בבחינת "אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'".

ומספרים מעשה באדם אחד שחלם על המלך שעולה בסולם אך מגיע עד חצי הסולם , הלך וסיפר למלך על כך נתן לו המלך מתנות לרוב , ראהו שכנו ושאלו מדוע קבל מתנות סיפר לו האיש את חלומו , הלך השכן וסיפר למלך שהוא חלם עליו שהגיע עד סוף הסולם , גרשו המלך מעל פניו , שאל השכן מדוע אותו גירש ואת שכינו כיבד במתנות , ענהו המלך שכנך חלם שעליתי עד חצי הסולם ואם כן אני צריך עוד להמשיך ולעלות ואילו אתה חלמת שעליתי עד סוף הסולם ומה שנותר לי הוא רק לרדת...

וה' יזכנו לעלות ולהתעלות בקיום התורה והמצוות !

מעיינה של תורה
"פינחס בן אלעזר בן אהרון הכהן" – מדוע יחסו לאהרון הכהן לפי שהיו השבטים מבזים אותו, הראיתם בן פוטי שאבי אמו פיטם עגלים לעבודה זרה? והרג נשיא משבט ישראל? לפיכך בא הכתוב ליחסו לאהרון הכהן שאוהב שלום ורודף שלום מפני שחשדו בו השבטים שמטבע העמים להיות אכזרים שיש לו שורש ממדיין, לכן ייחסו הכתוב לאהרון שאבי אמו היה יתרו ככתוב "ואלעזר בן אהרון לקח מבנות פוטיאל לו לאישה פוטיאל הוא יתרו.

"אלמלא משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים"(תלמוד בבלי, שבת קיח, ע"א.).