"והיו ימיו מאה ועשרים שנה..."
"ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה."
אני פותח את האשכול הזה אחרי שקראתי על המקרה של dark god, על מות סבתא שלו ז"ל, שבאמת נגע לליבי.
קודם כל אחי, לפי מה ששמעתי אנשים קדושים שלא עשו רע בחייהם זוכים לעזוב את גופם ביום שבת, זה אמור לנחם אותך לפחות קצת.
אוקיי, האשכול הזה מוקדש למשפט מהתנ"ך, בראשית פרק ו' פס' ג', שאומר שאלוהים החליט [ בערך לפני 4000 שנים] שחיי האדם יהיו מוגבלים. אני קורא את המשפט שוב ושוב ומבים רק טיפה. כמו שאמרו חז"ל, לתנ"ך 70 פנים [פן - צד], ולכן הרבה משמעויות, וכל אחד מבין אחרת וכו'....אני רוצה לשמוע את דעתכם בדבר. למה אלוהים החליט שחיי האדם יהיו מוגבלים עד 120 שנים? דמיינו לכם את סבא של סבא שלכם מסביר לכם משהו שהוא למד מסבא שלו...[ודברים כאלו היו...קראתי למשל איפשהו, לא זוכר איפה, שהנין של הבן של נח בא אליו ושאל אותו איך הוא חי כל כך הרבה זמן...חח]
נ.ב.
דעתי בדבר הוא שאלוהים יודע שאנחנו, בני האדם, בשר ודם לא מבינים הכל בעולם, כמו שהראתה לנו ההיסטוריה שבני האדם לא הבינו דברים כשורה ובילבלו, שברו, הרסו, ולכן אלוהים מגביל אותנו בזמן שהותינו בעולם החומרי...
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי michal
בובית יש רק אחת 
