יום כיפור הנקרא במקרא יוֹם הַכִּפֻּרִים, יום סליחה וכפרה, נחשב בימינו למועד היהודי הקדוש ביותר. הוא חל בעשרה בתשרי והוא הצום היחיד שדוחה את השבת, שאסור בה לצום. במקרא הוא נקרא "שבת שבתון", ובמשנה הוא נקרא יום טוב. (מסכת תענית דף כו/ב). על פי חז"ל ביום כיפור לאחר שמשה שהה בהר סיני 40 יום, שהחלו מראש חודש אלול, נמחל ונסלח לישראל על חטא העגל, ומשה ירד מסיני עם הלוחות השניים. (מדרש רבה איכה פסקה לג)
טיבו של יום כיפור
יום כיפור הוא יום סליחה, מחילה וטהרה בין אדם לאלוהים ובין אדם לחברו. יום זה מוקדש להתנקות ולהשתחרר מחטאים וקיבעונות שליליות ולהתחלת השנה החדשה עם מצפון נקי וראש שקט. על פי דעות בחז"ל, יש ליום הזה אטמוספירה טהורה, שמכוחה לטהר את אדם. "עיצומו של יום מכפר".


מנהגים וסממני היום
  • כפרות. יש הנוהגים כהכנה ליום כיפור, לעשות פידיון כפרות, ולסובב כפרות מסביב לראש. יש הנוהגים לסובב תרנגול ולומר ("זה התרנגול ילך למיתה ואני אלך ואכנס לחיים טובים ארוכים ולשלום"), ולבסוף לשחוט אותו ולעשות ממנו ארוחה לעניים. היום רבים נוהגים לסובב כסף סביב הראש ולתת אותה לצדקה. ישנם רבנים השוללים מנהג זה משום"דרכי האמורי" והמחלוקת כבר נעוצה בימים קדומים יותר בין הרב יוסף קארו(ששלל) לרב משה איסרליש (שהתיר).
  • צום ותענית. ביום זה נוהגים להתנזר מחמשת עינוגי הגוף. (אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה והתבשמות, יחסי מין, ונעילת נעלי עור), לפני הצום נהוג לאכול ארוחה מקדימה לצום והיא נקראת סעודה מפסקת. בתלמוד מזרזים את האנשים להכין ארוחה טובה ודשנה, וכתוב שם שמי שמרבה לאכול באותה סעודה, מעלה עליו הכתוב כאילו צם יומיים, תשיעי ועשירי. מטרת הצום איננה לגרום סבל לאדם כמקובל בתרבויות מסויימות, אלא לשחרר אותו מגבלות הגוף לנסות לעשות אותו דומה למלאכים שאין להם צרכים גופניים, בכדי שיוכל להתרכז בעבודה הרוחנית של היום.
  • תפילה. נוהגים להתפלל בבית הכנסת רוב רובו של היום. תפילות ידועות של יום כיפור הם "תפילה זכה" שבה האדם מתוודה וסולח לכל מי שפגע בו. "כל נדרי" - שבה מתירים את כל הנדרים של השנה החולפת, גם נדרים שאינם מדעת, שהם מעשים אנו חוזרים עליהם שוב ושוב, (ובחלק מהנוסחים גם של השנה הבאה) ושבה מתחילים את יום כיפור ו"תפילה נעילה" - שבה מסיימים את יום כיפור. אף שישנה חשיבות גדולה לטוהר הפנימי של האדם, מה שנקרא בין אדם למקום, חז"ל העלו את חשיבות המרקם החברתי, ואף אמרו שמצוות שבין אדם לחברו, אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה ויפייס את חברו.
כמו כן ישנה תפילת מוסף של יום הכיפורים שכוללת את "סדר העבודה" שבו מפרטים את סדר העבודה במיקדש בעבר ואת הפיוט הידוע על עשרת הרוגי מלכות שידוע כמרגש במיוחד. מכיוון שזה היום היחיד שבו היה נכנס הכהן הגדול לקודש הקודשים בבית המקדש, לבקש כפרה על העם, ישנו פיוט על מראהו של הכהן הגדול בצאתו בשלום מן הקודש, שמתואר שם בכל שבח אפשרי.
  • חשבון נפש ותשובה. נוהגים לעשות חשבון נפש כללי, לבקש סליחה אחד מהשני ("על עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו"), ולאחל איש לרעהו ב'גמר חתימה טובה'. מנהג מרכזי של יום כיפור הוא וידוי דברים. שהוא תהליך שבו מתוודה האדם על חטאיו לפני האלוהים ומכיר בהם. הוידוי (יסוד הכרתי) הינו חלק מתהליך התשובה שכולל חרטה על החטא (יסוד נפשי), עזיבת החטא (יסוד מעשי) וקבלה לעתיד שלא לחזור על החטא (יסוד רוחני). אף שהוידוי צריך להיות ספונטני ואישי, תפילת הוידוי של יום כיפור, מסודרת ומנוסחת לפי סדר האלף בית "אשמנו, בגדנו, גזלנו...". נהוג שמתחילים בוידוי כבר בתפילת המנחה שלפני יום כיפור, (שמא יחנק בסעודה המפסקת וימות ללא כפרה) והיא חוזרת בכל תפילה מתפילות יום כיפור.
  • לבישת בגדי לבן. נוהגים ללבוש חולצה לבנה או שמלה לבנה כרמז לטהרה. יתכן שמקורו של המנהג הינו בבגדי הלבן של הכהן הגדול.
  • תקיעת שופר. נוהגים לסיים את יום כיפור בתקיעת שופר ארוכה, שמכריזה שהצום הסתיים.

גמר חתימה טובה לכווולם!!
בתקווה שהגאולה תבוא כבר בעז"ה במוצאי יום כיפור
צום מועיל (ולא קל!!) לכוולם!
מיכל