להיות לוחם.
הסמל של חבר שלי נתן לו את זה בסוף הטירונות,זה דבר מוכר שכבר רץ באינטרנט המון זמן אבל לא מצאתי את זה וחבר שלי שלח לי את זה,תיקראו את זה ותבינו בקטנה מה זה לוחם:
להיות לוחם
לאנשים הקטנים עם הצל הגדול...
להיות לוחם זה לקלל את הגשם והבוץ שעכשיו, אבל להתעקש לצאת למארב בלילה.
להתקשר לאמא להרגיע, ולהגיד לאבא "לא נכון" ואתה בבית שמש ולא בבית לחם.
זה להבין את פחד האזרחים בלי לדעת אם הם מבינים את הפחד שלך.
זה להציץ בשמש השוקעת ולדעת שרק עכשיו מתחיל היום.
להיות לוחם זה לשאול המון שאלות על המוות, בלי לקבל תשובה אחת על החיים.
זה לאבד אחים לנשק אך לא את התקווה.
הטירוף שבעיניים והצלילות שבמחשבה.
לשמוע על העבר בלבנון שהמחר זה אנחנו באיו"ש.
להרגיש תחושת נקם אחרי עוד פיגוע, אבל לא להתאכזר לערבי שבמחסום.
להיות לוחם זה לחלום על חו"ל ולטייל בשטחי A.
לתת ביס מהלוף ולחשוב על שווארמה.
להיות לוחם זה לראות את הנוף מחלון האוטובוס, ולדעת שגם שם צעדת.
זה לתפור מטרות מקרטון, אבל לנשום את הקרב.
לקלל 3 שנים ולחשוב שזה לא מספיק.
להתעצבן על ההקפצה מהבית אך להכיר בזכות שביציאה.
להיות לוחם זה לחלק את האומץ לדרגות שונות של פחד.
זו רעות עמוקה אבל תמיד מגלים יותר.
זו אפלה מוחלטת אבל הלילה לבן.
זה לכעוס על החברה שחיכתה ולבסוף עזבה כי אתה לא בא הביתה, בלי שתדע בעצמך מתי אתה חוזר.
להיפצע רק מרסיסי הלב.
להיות לוחם זה הבופור, נצרים, גבעת התחמושת, רמאללה וקלקיליה ודגל הדיו באילת, הגולן, לבנון וארץ ישראל כולה.
להיות לוחם זה עבר, הווה ועתיד.
וחלום, ותקווה, ושקיעות, ונחלים, והרים, וזריחות, וכוכבים נופלים, ויש מאין, ועייפות מתמדת, ודתיים וחילוניים, וגעגוע וזעזוע שתמיד אוחז בנשק.
הקרקע ספוגה בדם ואנחנו כאן, בשבילכם, לביטחונכם.
אוהבים את האנשים, אוהבים את המולדת, נשבעים נצח לירושלים.
כי להיות לוחם זה להיות קודם כל בן- אדם.
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי LoverBoy
